שביעי

חילול השם אם היה מדובר בחוק הפוגע בשבת, האם היינו תומכים בו כדי לשמר את הקואליציה? ברור שיש קווים אדומים, והשאלה היא לאן הם נעלמו. החוק הזה לא הביא לאהבת התורה, אלא להשנאתה 24.07.26 | י' באב תשפ"ו | 694 גיליון | 10 שילמדו תורה במשכ תקופה ארוכה, ייחשבו כמי שמשרתימ שירות משמ עותי את העמ והמדינה. המטרה הייתה להשוות את לומדי התורה למשרתימ בצה"ל ובשירות הלאומי. הנו ח הזה הו ר בשל ההתנגדות שעורר, אכ השינוי אינו מ פק את לובר. יש קונ טלציה שבה היית תומכ בחוק הזה? "אמ יחוקקו חוק שחובה וחשוב ללמוד תורה, אבל במקרה של מלחמה מתגיי ימ - אני אהיה הראשונ לתמוכ בו, ואצא לרחובות עמ שלטימ בעדו. אבל כשמתנהל ויכוח אמ שורות הצבא, אלפ לוחמימ, יתמלאו 12 שח רימ בו או לא, ומחוקקימ חוק שמדגיש רק את חשיבות לימוד התורה, כשמי שמו בילימ אותו המ החרדימ המתנגדימ לגיו - מה אמור לחשוב חייל שעשה מאות ימי מילואימ? זו חוצפה, זו שטות ובעיניי זה גמ ביזיונ התורה". החוק המ דובר היה רק חלק מהב ליצ שדאגה ה מ מ ש ל ה ל ה ע ב י ר למענ הח רדימ, רגע לפני פיזור הכנ ת, וגמ חוק הערי קימ )שפוטר משתמטימ ממעצר, אמ המ משתייכימ למגזר ה"נכונ"( וחוק הכשרות )שמבטל למעשה את הר פורמה של השר לשעבר מתנ כהנא( עוררו פולמו לא פחות גדול. לעמדתו של לובר מצטרפ יו"ר ארגונ בית הלל, הרב מאיר נהוראי. "התורה אינה זקוקה לחוק שיקבע שהיא מרכז העולמ היהודי. דווקא בדברימ שלא חוקקו כחוק יכולה להיות ה כמה רחבה מאוד. אמ ברית המילה תהפוכ לחוק, ייתכנ שיותר אנשימ יתרחקו ממנה. עדיפ להשאיר דברימ מהותיימ וערכיימ במעמדמ הטבעי, כפי שהיו בהר יני. "כשעמ ישראל ראה את החוק הזה, הוא לא התרשמ שמדובר רק במהלכ ערכי. אמ כל מטרתו הייתה להע לות על נ את לימוד התורה, מדוע הוא לא חוקק לפני שנימ ומדוע עושימ עליו דילימ? ברור לכל בר דעת שמדובר בחוק פוליטי, שנועד להשיג באמצעותו דבר נו פ. מלבד חילול השמ שהוא יוצר ביח לתו רה וללומדיה, יש בו דבר שנוגד את הדרכ שבה התורה ניתנה לנו. התו רה לא ניתנה כדי להשיג באמצעותה הישגימ פוליטיימ". מעבר לפנ הערכי והמו רי, הש ניימ מציינימ גמ את ההשלכות המ עשיות שצפויות לחקיקה. "מדובר בחוק י וד", מדגיש לובר, "וזה יאפשר לתומכי חוקי ההשתמטות לטעונ שהמ נשענימ על עיקרונ חוקתי. הרי כל יוזמת חקיקה, שתנ ה לחייב גמ אנ שימ הלומדימ תורה להתגיי , עלולה להיתקל מיד בטענה שהיא ותרת חוק י וד. אמ זה היה חוק הצהרתי בלבד, היו מחוקקימ אותו כחוק רגיל. החרדימ בחרו בחוק י וד מפני שיש לו יכולת משפטית לעמוד מול חוקימ אחרימ. "ישבתי שעות בוועדת הכנ ת שדנה בחוק. הוא לא נדונ בוועדת החוצ והביטחונ, וגמ זה בעיניי תרגיל. לאחד הדיונימ הגיעו אנשי משרד השיכונ, ואמרו שלפי חוות דעתמ המקצועית, כשתוגש עתירה בדרישה שלומדי תורה יקבלו זכויות והטבות בתחומ הדיור, החוק עשוי לאפשר להמ לקבל מעמד דומה לזה של אוכלו יות שהמדינה מבקשת ל ייע להנ, כמו מעוטי יכולת, עולימ חדשימ ומשרתימ". הרב נהוראי: "המו"מ ביב החוק הבהיר לעמ ישראל שמטרתו אינה ערכית בלבד. מדובר בחוק י וד שא פשר יהיה להתפלפל באמצעותו מול בג"צ, והוא נועד לשמש בעתיד ככלי במאבק נגד גיו חרדימ. החוק הזה מנוגד לליבה שלנו. הוא מנוגד לתורה שיש בה מעשה, לתורה שנמצאת גמ בצבא ולתורה המשולבת עמ מלאכה. לא יכול להיות דבר כזה "אמ היה מדובר בחוק הפוגע בשבת, האמ היינו תומכימ בו כדי לשמר את הקואליציה? ברור שיש קווימ אדומימ, והשאלה היא לאנ המ נעלמו. זו נקודת מחלוקת בינ תורת ארצ ישראל לבינ תורה גלותית; בינ תורה שלומדימ אותה לשמה לבינ תורה שמשתמשימ בה כקרדומ לח פור בו. זה בדיוק העניינ. החוק הזה לא הביא לאהבת התורה. אמ הוא גרמ למשהו, זה לשנאת התורה". ומה עם ההסדר החרדי? אי אפשר לדבר על חוק י וד: לי מוד תורה בלי להתייח לפיל בחדר שאותו, ככ אומרימ מתנגדיו, הוא נועד לשרת - מניעת גיו חרדימ. מי שמבקש לגעת בנושא הוא מנכ"ל רשת כאנ מפרט לובר את שרשרת טי עוניו נגד החוק: "לימוד התורה חשוב מאוד, אבל השאלה היא אמ חשוב גמ לקיימ מצוות, והאמ השירות בשעת מלחמה הוא מצווה שדוחה באותו זמנ את לימוד התורה. הדיונ איננו על לימוד תורה, אלא על קיומ מצ וות המלחמה. כשמחוקקימ חוק י וד כתשובת משקל למי שדורשימ גיו , מציגימ כאילו אני, ילדיי או בני שנהרג מתנגדימ ללימוד תורה. זה שקר. זה מעמיד את המציאות כולה באור שקרי. "מעבר לזה, החוק לא נותנ אופק ללוחמימ ולבני משפחותיהמ. הרי הבנימ שלי ממשיכימ לשרת, למרות שאחיהמ נפל, בגלל שח רימ אנשימ. המ והכלות שלי משוועימ לאופק, שיגיע רק עמ חקיקת חוק גיו אמיתי ולא מהצהרות. בנו ח המקורי של החוק נכתב כי מי "מנוגד לתורה". הרב נהוראי