02.06.17 | ח' סיון תשע"ז| 259 גליוןשביעי | 18
רוב הזוגות שמתעניינימ באימוצ ילדימ, המ אלה
שיודעימ כי לא יוכלו להביא בעצממ ילדימ לעולמ.
מעטימ המ אלה שי כימו להיות משפחות אומנה,
מאחר שמדובר בהתקשרות רגשית מוגבלת בזמנ. אלה
שזכו לפרי בטנ, לרוב רק מחכימ ל'ריקוד המטאטא'
מתחת לחופה.
רחל ואברהמ )כל השמות בכתבה בדויימ( שונימ. המ
לחייהמ, ולהמ חמישה 50-תושבי מרכז הארצ בשנות ה
ילדימ ביולוגיימ; שלושה התחתנו, ושניימ עדיינ גרימ
בביתמ, אכ המ כבר בוגרימ ועצמאיימ. אלא, שבמקומ
ליהנות מהתקופה בה מתחיל לשרור השקט בבית, המ
החליטו לקחת אליהמ ילד אומנה עמ מוגבלות.
"לפני עשר שנימ עשינו אומנה יומית לאח ולש
תי אחיותיו", מ פרת רחל, מטפלת במקצועה. "לאחר
בית ה פר המ היו מגיעימ אלינו, אוכלימ, מכינימ שי
עורי בית, מתקלחימ וב ופ היומ חוזרימ הביתה". עמ
הזמנ, כשהמשיכה רחל להכיר ילדימ נו פימ הזקוקימ
לבית חמ, היא הרגישה כי זה חלק מהייעוד שלה בחיימ.
"כשעבדתי בבית פר לילדימ בעלי צרכימ מיוחדימ,
אחת האימהות ישבה שבעה. לקחנו אלינו את בנה שהיה
במצב לא פשוט. הוא חובר לזונדה למשכ ימי השבעה.
לאחר מכנ פנו אלי לגבי אומנה. הבנתי את החשיבות
וה כמתי ללא הי ו ".
בתקופה האחרונה נחשפימ ממדי המח ור במשפחות
אומנה, בפרט כשמדובר בילדימ עמ מוגבלויות. מ פר
הילדימ הזקוקימ לבית משתנה מיומ ליומ. נכונ לכתיבת
שורות אלו, מנתונימ שא פ ארגונ א.ד.נ.מ )בית לי
לדימ ולמשפחות
אומנה(, עולה כי
ילדימ זקו40-כ
קימ לבית, חמי
שה מתוכמ בעלי
צרכימ מיוחדימ.
ארגונ א.ד.נ.מ
מגיי בימימ אלה
משפחות אומנה
, בכל המגזרימ והדתות, לר18 לילדימ מלידה ועד גיל
בות ילדימ עמ צרכימ מיוחדימ.
"חשוב לאפשר נתינה"
רחל ואברהמ המ משפחה אחת שפתחה את ביתה
עמ צרכימ מיוחדימ 13 לאומנה וקלטה את איתי, נער בנ
ולקות שכלית , שבאה לידי ביטוי בקשיי קריאה, כתי
בה, למידה ודיבור. לפני כחודשיימ חגג איתי בר מצווה.
את העליה לתורה הוא ביצע בהצלחה גדולה אפ שאינו
יודע לקרוא, רבות בזכות התגיי ות של קבוצת תלמי
דימ גדולה לעזור לו. מלבד רחל ואברהמ, נכחו בחגי
גה גמ אנשי הקהילה בה מתפללימ הורי האומנה שלו,
המנהל ורב בית ה פר, הוריו, אחיו ו בתו הביולוגיימ.
רחל: "אנשימ טובי לב דאגו לאולמ. היה ערב 'חבל
על הזמנ'. הילדימ רדפו אחרי כל הערב. לי זה היה
נראה נורמלי, אבל אחר ככ יפרו לי ששמו לב לזה
שהמ דווקא איתי". לדבריה, "הילדימ שלי ישנימ יחד
עמ ילדי האומנה. אנחנו רוצימ שירגישו חלק מהמש
פחה. הכי חשוב זה לתת גבולות ויחד עמ זאת להעניק
חומ ואהבה.
"בהתחלה כשני יתי לחבק את איתי, הוא לא ה כימ
לקבל חיבוק, הוא חשב שאני רוצה להרביצ לו. לקח זמנ
עד שהוא הבינ שזה באמת מתוכ אהבה".
על ההתמודדות החברתית של איתי מ פרת רחל:
"היו ילדימ בכיתה שהתחילו לצחוק, לומר לו מי זה
אבא ואמא שלכ? ואז אמרתי לו, תאמר להמ שיש לכ
ארבע הורימ, הכי כיפ לכ שבעולמ. מה שאלה לא נות
נימ, אלה מביאימ וההיפכ".
משפחת אומנה של משרד העבודה והרווחה, בהיותה
משלימה למשפחה הביולוגית של הילד, היא מ גרת
משפחתית זמנית המאפשרת לילד לקבל את הדרוש
להתפתחותו הרגשית, הגופנית, החינוכית והחברתית.
המשרד מעמיד לרשות המשפחות משאבימ שונימ
ומעניק ליווי מקצועי לאורכ כל הדרכ.
המשפחות זכאיות למענק חודשי, ולליווי צמוד של
עובדת וציאלית המ ייעת בקליטת הילד במשפחה וב
•תהליכ הה תגלות ההדדי.
משפחה וחצי
רחל ואברהם, הורים לחמישה, פתחו את ביתם לילד בעל
"הילדים שלנו ישנים יחד עם ילד האומנה. • צרכים מיוחדים
אנחנו רוצים שירגיש חלק מהמשפחה", מספרת האם
איילת שליסל חברה
בהתחלה כשניסיתי לחבק אותו,
הוא לא הסכים לקבל חיבוק,
הוא חשב שאני רוצה להרביץ
לו. לקח זמן עד שהוא הבין
שזה באמת מתוך אהבה
"אמרתי לו: תאמר להם שיש לך ארבע הורים, הכי כיף לך שבעולם"