Next Page  40 / 64 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 40 / 64 Previous Page
Page Background

26.05.17 |

א' סיון תשע"ז

| 258

גליון

שביעי

| 40

איתמר מרילוס

ס י פ ו ר מההפטרה

, מתוך ויקיפדיה

Sodabottle

צילום:

בשנות

הארבעימ, כשהש

תוללה מגפת הפוליו

בארצ, לקה בה גמ אהרנ

מרגלית, שהיה אז בנ

שנתיימ וחצי. יכולתו

המרשימה להתגבר על

מחלה זו, ניבאה ואולי

ללה בעבורו את הדרכ,

להתמודד עמ ערות

ועמ תהפוכות נו פות שיקרו בחייו. בכל

אחד מצמתימ מורכבימ אלה, משפחתו -

זו שממנה בא וזו שהקימ בעצמו - מלווה

אותו וממלאה תפקיד מכריע. העולמ הח

רדי של שנות הארבעימ בישראל; יפורמ

המופלא של הוריו - ניצולי שואה שעלו

מהונגריה והצטרפו למושב חקלאי כושל

בדרומ הארצ; השכול שרבצ לפתחה של

משפחתו; ואהרנ עצמו, ילד נכה ומגמגמ,

שהתגלגל ברבות הימימ להיות איש ע

קימ מצליח ואָושיה רוחנית, שיכולה גמ

למחלת ה רטנ - כל אלה נפר ימ כאנ

בהרחבה, בחכמה וברגישות רבה.

חכמים: כרך חמישי

הרב בני לאו

עמ'

296 / '

הוצאת 'ידיעות ספרים

כה עשו חכמינו

ההבחנה בין רבני בבל על פי מיקומם הגיאוגרפי, הדיון על אכילת עטיני בהמה והמכות שקיבל

רבי זירא מהקצב. הרב בני לאו מקים לתחיה את חז"ל גם בכרך החמישי של סדרת 'חכמים'

לא מכינ קפה למלאכ המוות

אהרנ מרגלית

עמ'

309 / '

הוצאת 'עמ עובד

שבועות הוא 'החג' של תורה שבעל פה,

וזו הזדמנות טובה לדבר קצת על הכרכ

החמישי של דרת 'חכמימ' שעו ק בתקו

פת ראשית הישיבות בבבל ובארצ ישראל.

קל לי למדי להמליצ על ה פר כמו גמ על

פריו האחרימ של הרב בני לאו ב דרה זו.

אינ בדורנו מי שמקימ לתחיה בצורה כל

ככ מוחשית את חז"ל למול עינינו, והרב

לאו יצר ז'אנר פרותי משלו. העיצוב

החיצוני אומנמ מעט השתנה, וכעת איור

צבעוני למדי על הכריכה מקדמ את פניו

של הקורא )חביב(, אבל מה שחשוב כמובנ

המ חכמינו.

הכרכ הנוכחי עו ק כאמור בצמיחת

מו ד הישיבות בבבל ובארצ ישראל. החל

בישיבות דרומ בבל, עבור דרכ רבני צפונ

בבל ולב ופ גמ רבני ארצ ישראל. ההבחנה

בינ רבני בבל על פי מיקוממ הגיאוגרפי

מעניינת למדי, מפני שאנחנו נוטימ לחלק

באופנ הכי פשוט בינ רבני בבל לרבני ארצ

ישראל בלי להתייח להבדלימ שונימ בתוכ

בבל עצמה. בכמה פרקימ ב פר עו ק הרב

לאו באותו מפגש תרבויות מ קרנ בינ צפונ

בבל לדרומה. הגמרא מ פרת על רמי בר

תמרי שמגיע מפומבידיתא בצפונ בבל אל

ורא שבדרומ. בעוד בדרומ לא נהגו לא

כול את עטיני הבהמה, הרי שבצפונ אכלו.

רמי בר תמרי שהגיע מנ הצפונ אל הדרומ

בערב יומ כיפור, אכל עטיני בהמה. וכאנ

התחילה חקירה צולבת מצד רב ח דא המ

קומי, שתהה מדוע רמי בר תמרי אכל מנ

העטינימ. להגנתו טענ, שמכל מיני יבות

הלכתיות הוא לא עבר על מנהג המקומ

שלא לאכול )אכל מחוצ לתחומ, הקפיד

שלא יהיו משל גזל וכו'(. בהדרגה אנו נח

שפימ לככ שאפ אחד לא הזמינ את רמי

בר תמרי לאכול עודה מפ קת, ובמקומ

לדאוג לרווחתו של האורח מתע קימ המ

קומיימ בפלפולימ הלכתיימ.

ככ על קצה המזלג )תרתי משמע(, ניתנ

ללמוד על המתח הרב בינ שני חלקיה של

בבל. זה חשוב, מפני שבמבט מ'בחוצ' בבל

נראית בדרכ כלל כמו יחידה אחת העומדת

למול ארצ ישראל. במידה מ וימת זה קצת

מזכיר את החלוקה הג ה בחברה היש

ראלית בינ ' פרדימ' ל'אשכנזימ', כאשר

בפועל היו כמובנ הבדלימ ומחלוקות עזות

בתוכ הקבוצות עצמנ.

במקביל למתח הפנימי בבבל, בארצ

ישראל מצטערימ על ככ שגולי בבל מת

מהמהימ מלשוב אל ארצ ישראל, אכ כשהמ

עולימ לב ופ, המ נתקלימ בקשיימ שכל

עולה חדש בוודאי מכיר. רבי זירא שעלה

מבבל רוצה לקנות בשר, אבל הקצב דורש

בנו פ לתשלומ וכחלק מנ הע קה- להכות

אותו. לרבי זירא האומלל לא נותרה ברירה

אלא לה כימ לע קה, ובדיעבד הוא מגלה

שמדובר בקצב שביקש ללעוג לו. בוודאי

גמ רות המתגיירת, כוכבת המגילה, היתה

מהנהנת בה כמה לו קראה יפור זה.

תערוכה בבית התפוצות המתארת את רב הונא, מגדולי אמוראי בבל