| 05.06.15 |

י"ח סיון תשע"ה

| 163

גליון

שביעי

עדי ארד - זמרת יוצרת, חזנית

אורתודוכסית, שחקנית בתיאטרון 'הבימה'

הפרדס של עקיבא / יוכי ברנדס

אמ יש משהו שמאפיינ כל ככ את הכתיבה של

ה ופרת יוכי ברנד , הרי שזהו הרצונ, הבערה

והתשוקה הגדולה שיש לה בכתיבה שאפ אחד לא

יכול לעמוד בפניהמ. ממש כמו היח ימ המתוארימ

בינ רבי עקיבא לבינ רחל שב יפור ככ מרגיש הקורא שהוא

לא יכול לומר לה לא, אלא חייב להמשיכ ולקרוא ולגמוע כל מילה ומילה כל רעיונ מהפכני

ויצירתי עד כמה שיהיה ואולי מופרכ או מעצבנ, ונשאב פנימה לעלילה שהיא מעינ פירלה

של רגשות ורעיונות ותיאורימ שמכני ימ אותכ לתוכ עולמ מלא תורה וחשיבה, התלקחויות

רגשיות אנושיות שבנויות על אגו, אהבה, עיקשות, הקרבה והתמ רות. 'הפרד ' כבש את

ליבי בעיקר בגלל האופנ בו מתוארת הדמות של רחל. יכולתי ממש לראות ולהרגיש אותה.

כאבתי אותה ואהבתי אותה. ברנד היא גמ ה ופרת הראשונה שנותנת מקומ ראוי ועשיר

לדמויות הנשיות המקראיות, באופנ כזה שכל קורא שקיימ בו ניצוצ יהודי ו קרנות לא

ירפה מכתביה לעולמ.

חיותה דויטש - סופרת, עורכת

וד"ר לתלמוד

אגם הצללים / רוני גלבפיש

'כי ערת עלי' )אלתרמנ( הוא לחש

שמחולל ערות, ו"אינ מקיצ, כי

כולמ ישנימ" )שמואל א, כו( הוא לחש

הירדמות. מהנופימ הארצישראלימ

ומהמילימ העבריות רקחה ה ופרת

פר פנטזיה ישראלי לנוער. כמה כאלה

אתמ מכירימ?

ליערה ולתמר, צמד תאומות ג'ינג'יות,

זוג כנפיימ שקופות מאחור, וא ור להנ

לעופ. השתיימ, בנות לשבט קו מימ

וקו מות עתיק שחי על גדות הכנרת,

עוברות מ ע של צמיחה וגילוי, ובדרכ

מ כנות את העולמ, ואז מצילות אותו.

שני דברימ מתוכ עולממ של האנשימ

הרגילימ מצדיקימ את קיוממ: גלידה,

ושירה. מתוכ השירימ הישראלימ

היפהפיימ לוקחימ השבטימ המכושפימ

משפטי ק מ - תרתי משמע -

ומשתמשימ בהמ לביצוע פלאות של

ממש. )גמ בעלת האוב תופיע ברגע מנ

הרגעימ( העניינ הזה עבד כל ככ טוב,

שהבוקר, כשהקשבתי במקרה ל'מלכות

החרמונ', מצאתי את עצמי מגלגלת

אפשרויות בהשפעת ה פר: "את כל

האורות חמדתי?" המשפט הזה יכול היה

להיות לחש כיבוי או הדלקה מצויינ,

מהבניא ועד הכינרת!

מה הכי כדאי לרכוש ולקרוא?! הקיצ הישראלי מתאפיינ מדי שנה בפריחה של היצירה ה פרותית

ספרים רבותיי ספרים.

המקומית שמגיעה לשיאה בשבוע ה פר. לפני הירידימ וחיפוש ה יילימ אליהמ התכוננ 'בשטיבל' לצאת כדי לתור אחר

פרימ שירתקו, פנינו ליודעי דבר לקבל כמה המלצות. והרי מונחות לפניכמ כמה קריאות כיוונ.

יעל משאלי - סופרת

אם אשמע קול אחר/חיותה דויטש

גרפיטי מאיימ מופיע ונו כ בלבבות אימה קלה. מי כותב אותו, ולמה? ברקע - חברות

ותיקה נפרמת. אחד, צייר מיו ר שנ ע לאיטליה, שני, רב בהתנחלות, שלישית מתחתנת,

ורביעית - עוזיה, בורחת צפונה, מחפשת שקט. ובינ חיפוש לבריחה, נרקמ יפור,

שהוא גמ בלשי וגמ רומנטי, ופה ושמ גמ פילו ופי. המונ אגדות שזורות בו. כי האגדה

ב פר היא הגיבור הרע והגיבור הטוב בעת ובעונה אחת. כובשת לב אבל גמ מ וכנת.

טשרניחוב קי וברו ווילי מבצבצימ לצד רמזי קולנוע ועוגות שוות. ובית קפה ק ומ

שבו מתחיל, אולי, משהו חדש וגואל. גמ תל-אביב גיבורה. הישנה, הדו-קומתית, של

הדתיימ עמ בתיכ"נ ובנ"ע, ושל החילונימ עמ קו 5 והזקנות המאופרות מדי, המעשנות

על המרפ ת. האמ תמצא עוזיה מנוחה? האמ מה שנרקמ בינה לבינ האיש החדש יתממש?

האמ ישיגו החוק והצדק את הקולות המאיימימ? האמ יהיה פה, אי פעמ, קצת שקט?

רומנ וחפ, עדינ ופרוע, אמיצ ושקט, מורכב אכ נגיש לכל קורא, משמיע קולות רבימ

ואו פ אותמ ל יפור אחד מק ימ ומרגש.

שמעון אבוטבול - מנכ"ל ספריית בית אל

הבן שלי מתבגר - מורה נבוכים לגיל

הנעורים / אלי שיינפלד

כמו"ל אני בא במגע עמ פרימ רבימ בנושאימ

מגוונימ, ועושה את המיטב מתוכ רצונ לחבר

בינ הכותב לקהל הקוראימ הפוטנציאלי שלו.

אכ מדי פעמ יוצא לאור פר שהשפעתו מעבר

לחוויית קריאה בלבד, פר העו ק ב'צו השעה'.

ההתבגרות היא תקופה וערת ולא תמיד פשוטה. גמ להורימ ולא רק לילדיהמ. גמ אני, כמו

כל הורה, חווה את ההבנה שילדי עוברימ לליגת המבוגרימ, ותפקידי לעזור להמ ולהיות שמ

בשבילמ. אפ פר הדרכה אינו יכול להחליפ את השיחה פנימ אל פנימ, זה ברור, אולמ 'הבנ

שלי מתבגר' נמצא שמ כדי 'להחזיק את היד' של ההורה ולכוונ אותו לעבר נקודות פתיחה

טובות יותר. עצות מעשיות איכ בתכל' מצליחימ לנטרל את המבוכה הפנימית ולהיערכ

לקראת שיחה כנה, אמיצה ואופטימית - שמחזקת את הנער הנמצא בתקופה ה וערת בחייו

בעולמ של שפע עצומ ומ רימ ותרימ. התמודדות אמונית ומעשית - זו האווירה בה נחווית

הקריאה ב פר.

המשך בעמ' הבא