מגזין המים הישראלי

הנדסת מים

התפלת מי ים חיונית לאבטחת אספקת

המים של ישראל, אך השפעתה על

הסביבה הימית רחוקה מלהיות ברורה

כיום, מחצית מהמים לצריכה ביתית ותעשייתית בישראל מקורם בים

התיכון. ארבעה מתקני התפלה ממוקמים לאורך החוף ופועלים בשיטת

האוסמוזה ההפוכה: אשקלון )021 מיליון מטר מעוקב לשנה(, פלמחים )09

מיליון מטר מעוקב לשנה(, שורק )051 מיליון מטר מעוקב לשנה( וחדרה

)721 מיליון מטר מעוקב לשנה(. שני האחרונים הם הגדולים מסוגם בעולם.

מתקן נוסף באשדוד נמצא בשלבי הקמה מתקדמים, ובגליל המערבי

מתוכנן מפעל נוסף. המתקנים שואבים מים במרחק של ק”מ אחד מהחוף.

מפעלי אשקלון וחדרה מזרימים את הרכז על קו החוף במקביל או לאחר

מיהול במי קירור של תחנות הכוח, ומפעלי פלמחים ושורק מזרימים את

הרכז דרך מוצא ימי במרחק של 9.0 ו–9.1 ק”מ מהחוף, בהתאמה.

יעילות התהליך היא כ-%05, משמע, כמות מי הים הנשאבים כפולה מכמות

מי המוצר המותפלים, ולרכז מליחות כפולה ממליחות מי הים. הרכז מכיל

גם חומרים נלווים, כימיקלים המשמשים בתהליך ההתפלה כגון מקרישים,

מעכבי שיקוע, שאריות מלחים מנטרול חומצות ובסיסים המשמשים לניקוי

הממברנות, וחומרים להתאמת ערך ההגבה )

התפלת מי ים היא תחום דינמי, המתפתח ומשתנה במהירות, בשל פיתוחים

טכנולוגיים שהפכו את התהליך לכדאי כלכלית, ולנוכח הגידול בביקוש למים

בעקבות גידול האוכלוסייה ושינויים בהרגלי הצריכה.

מספר המאמרים המדעיים המתארים בצורה כמותית פיתוח שיטות התפלה

חדשות, שיפורים בתהליכים הקיימים, הפחתה בצריכת האנרגיה ועוד, גדל

התפלה והסביבה הימית

עתיד בר קיימא?

נורית קרס, אפרת שהם–פרידר ובלה גליל