מגזין המים הישראלי הנדסת מים 24
פ ל ס
ה ח ו ק
כיצד יש לסווג אתתעריפי המים והביוב
בישראל? האם המדובר בתשלום
חובה, או שמא במחיר המשולם כפי
שמשולמת תמורה בגין מצרך? מהן
ההשלכות של סיווג תשלומי המים
והביוב על הצרכנים? עו”ד טל קדש
על פסק דינו של בית המשפט העליון
בשבתו כבית המשפט הגבוהה לצדק
בעקבות הרפורמה במים ובביוב
דווקא בימים שבהם אזרחי המדינה מתבשרים על כך שתעריפי המים
צפויים לרדת, בין היתר עקב הכוונה לסגור את תאגידי המים העירונים,
נדונה והוכרעה בבית המשפט העליון סוגיה הנוגעת במישרין לסיווגם של
תשלומי המים, ובאם הינם בגדר מס או בגדר מחיר. לשאלה זו משמעות
רבה, שכן התשובה משליכה במישרין על האופן שבו ניתן לשנות את תעריפי
המים והביוב, אם תוך אישור הכנסת וועדותיה, או שמא תוך הקניית סמכות
ישירה לרשות המים והביוב לעשות כן, מבלי להיזקק לרשות המחוקקת.
ב-1 בינואר, 0102, נכנסה לתוקפה רפורמת משק המים והביוב, כהמשכו
של תהליך ארוך ומורכב לשינוי מבנה משק המים, אשר ביסודו תיקון לחוק
תאגידי מים וביוב )תשס”א-1002(, אשר ערך שינוי מבני במשקי המים
והביוב בישראל, בין היתר, באמצעות העברת משקים אלה לאחריותם של
תאגידים פרטיים תחת הרשויות המקומיות.
בנוסף, בוצעה רפורמה בניהול משק המים והביוב הארצי בדרך של הקמת
רשות ממשלתית למים ולביוב, ובראשה מועצת הרשות הממשלתית למים
וביוב, אשר תפקידה לרכז את הסמכויות הרגולטוריות והניהוליות בתחום
אחריותה של הרשות.
לפני ביצוע הרפורמה, הסמכות לקבוע את מחירי המים והביוב הייתה נתונה
לשרים הרלוונטיים )האוצר, התשתיות, הפנים והחקלאות(, שהייתה טעונה
אישור ועדת הכספים של הכנסת. לעומת זאת, לאחר הרפורמה, סמכות זו
הועברה לרשות למים ולביוב, המורכבת משישה נציגי ממשלה בכירים ושני
נציגי ציבור הממונים על-ידי הממשלה, זאת ללא צורך באישור מאת שר זה
או אחר או מאת הועדה לענייני כספים בכנסת.
החלטת בית המשפט העליון
בינואר 4102, ניתן פסק דין של בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט
הגבוהה לצדק, במספר עתירות שעסקו בהיבטים שונים של התשלום
תעריפי המים והביוב בישראל
תשלום "מס" או "מחיר"?
עו"ד טל קדש
*עו”ד טל קדש, מייצג בתי מלון ומפעלי תעשיה בתחום המים
והשפכים, מומחה במיסוי מוניציפאלי )ארנונה, מים, הזרמת מי
שפכים, אגרות והיטלי פיתוח( ובמשפט מנהלי.
”ל: