הנדסת מים

50 152 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | 2025 יום עיון ניטור ומחקרי כנרת לשילוב בין טקסונומיה קלאסית לזיהוי מולקולרי, שילוב הכרחי בעידן שבו מראה חיצוני אינו מספיק עוד לזיהוי אמין של מינים. רשמית במכון לחקר הכנרת של המכון INCCA הוקם 2020 בשנת זני אצות 296- לחקר ימים ואגמים לישראל. כיום כולל האוסף כ ), שמקורם בגופי מים מתוקים, 1 מקבוצות טקסונומיות שונות (איור מליחים וימיים בישראל. כל זן מתועד, מאופיין ונשמר כתרבית חיה, בהתאם לסטנדרטים מדעיים מחמירים. האוסף מתרחב כל שנה זנים חדשים שמבודדים מסביבות שונות. האוסף פתוח 60 עד 20- ב לשימוש חוקרים, גופים ציבוריים וגורמים בתעשייה, ומספק שירותים הכוללים בין היתר אספקת זנים, זיהוי טקסונומי קלאסי ומולקולרי .)2 ותמיכה במחקר (איור מהווה תשתית מחקרית ואסטרטגית חיונית לפיתוח INCCA תחום האצות בישראל. האוסף משמר מגוון רחב של מיני אצות וציאנובקטריה, המבודדים מסביבות שונות בישראל, ומהווה מקור מהימן, מתועד ונגיש למחקר אקדמי, לפיתוחים ביוטכנולוגיים ולשימושים תעשייתיים. שמירת תרביות חיות, מזוהות ומאופיינות ברמה מדעית גבוהה היא תנאי יסוד למחקר איכותי, לחדשנות מבוססת ידע ולמיצוי הפוטנציאל הכלכלי, הסביבתי והחקלאי של התחום. מתוך תפיסה שמדובר בנכס לאומי ובתשתית אסטרטגית ארוכת טווח, הוקם מרכז ידע לאצות כשותפות לאומית בין חיא“ל, מכון מיגל, המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים ומכון ויצמן למדע במימון משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יחד עם משרד החקלאות וביטחון המזון. שיתוף פעולה זה נועד לרכז מאמצי מחקר, ידע ותשתיות ברמה הלאומית, להרחיב את האוסף ולהעמיק את ההבנה המדעית של הזנים המבודדים, תוך יצירת בסיס משותף למחקר, לחדשנות ולפיתוח עתידי של התחום בישראל. לקוחות מרכז האצות נחלקים לשלושה סקטורים עיקריים: הסקטור האקדמי-מחקרי, הכולל מערכות חינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי, אוניברסיטאות ומכוני מחקר; הסקטור הציבורי, הכולל משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות, רשויות וגורמי רגולציה; והסקטור הפרטי, הכולל חברות וחברות הזנק בתעשייה, חקלאות וחקלאות ימית, הפועלים 2025 לפיתוח ויישום מסחרי של טכנולוגיות מבוססות אצות. ב , המשקפת גידול בביקוש 2024 בהכנסות לעומת 1.5 רשמנו עליה פי ובאמון ביכולות המרכז. המבט קדימה מכוון אל בניית תשתית יציבה לדורות הבאים: הרחבת האוסף החי והידע הנלווה אליו, פיתוח שירותים נוספים לתחומי הרגולציה, ניטור סביבתי ותעשייה, השגת מימון ארוך טווח שיבטיח רציפות, והקמת מבנה ייעודי למרכז אצות לאומי שבו תתקיים פעילות חינוך, מחקר וחדשנות תחת קורת גג אחת. בעידן של שינויי אקלים, עומס גובר על משאבי מים וחיפוש אחר פתרונות בני-קיימא, האצות אינן עוד שחקן שולי. הן מציבות אתגרים, אך גם מציעות הזדמנויות יוצאות דופן. אוסף האצות הלאומי של ישראל מבטיח שהידע, המגוון והפוטנציאל הגלומים בהן לא ילכו לאיבוד, אלא יהפכו לתשתית כחול-לבן המשרתת את משק המים, את המדע, התעשייה ואת החברה הישראלית כולה. 1. Barinova , S . and T . Smith )2022(. Diversity 14)5(: 328. 2. Kaplan - Levy , R . N ., et al . )2016(. Hydrobiologia 764)1(: 283-302. : פירוט השירותים המרכזיים של מרכז ידע אצות 2 איור צילום: נטלי קמפר, המכון לחקר הכנרת.