הנדסת מים

49 המונח “אצות” אינו מגדיר קבוצה טקסונומית אחת בעלת אב- קדמון משותף, אלא מהווה הגדרה אקולוגית רחבה לאורגניזמים פוטוסינתטיים החיים בסביבותמימיות וביניהם אנו כוללים אתהחיידקים ציאנובקטריה. הגדרת האצות מאגדת בתוכה יצורים חד-תאיים ורב-תאיים, בעלי מופעים שונים, כגון: תא בודד, צבר תאים, מושבה, חוט או משטח. הן יכולות להיות מיקרוסקופיות ואף מקרוסקופיות, כאשר המכנה המשותף לכולם הוא היכולת לייצר סוכר בעזרת אור, מים ופחמן דו-חמצני, תוך פליטת חמצן. תהליך זה, שנראה מובן מאליו, עומד בבסיס קיומם של מרבית האורגניזמים האירוביים על פני כדור הארץ. במערכות מימיות, האצות הן אבן היסוד של מארג המזון. הן אחראיות לחלק משמעותי מהייצור הראשוני, משפיעות על רמות החמצן המומס, ומשחקות תפקיד מרכזי במחזורי חנקן וזרחן. למעשה, הערכות מדעיות מצביעות על כך שכמחצית מהפוטוסינתזה העולמית מתבצעת על ידי אצות מימיות. אך אלה יכולות גם להוות מטרד, כגון: פריחות אצות במאגרים, שינויי טעם וריח במי שתייה, חסימות במסננים ובמערכות שאיבה, או הופעת אצות רעילות בגופי המים. עבור ישראל, מדינה דלת מים עם גופי מים מגוונים, הרגישים ללחצים סביבתיים, המשמעות ברורה: כל שינוי בהרכב האצות, בקצב גידולן או בהרכב המינים בגוף מים עשוי להשפיע ישירות על איכות המים, על היציבות של המערכת האקולוגית ועל היכולת לנהל משאב חיוני זה לאורך זמן. אלא שמאחורי אותו גורם מטריד מסתתר מרכיב יסוד במערכות החיים על פני כדור הארץ, וכן משאב ביולוגי עתיר פוטנציאל מדעי, טכנולוגי וכלכלי. כדי להבין, לנהל ואף לרתום את עולמן של האצות, נדרשת תשתית ידע עמוקה, מסודרת וארוכת טווח. INCCA כאן נכנס לתמונה אוסף תרביות האצות הלאומי של ישראל - ), כתשתית לאומית Israel National Culture Collection of Algae) שחוצה דיסציפלינות וממשקים. לצד האתגר הסביבתי, מתגלה בשנים האחרונות הפוטנציאל החיובי העצום של האצות. אצות מייצרות מגוון רחב של תרכובות בעלות ערך כלכלי גבוה: פיגמנטים טבעיים, חומצות שומן ייחודיות, חלבונים, פוליסכרידים ומטבוליטים משניים בעלי פעילות ביולוגית. תרכובות אלו משמשות כבר כיום, ועתידות לשמש עוד יותר בעתיד, לפיתוח מזון פונקציונלי, תוספי תזונה, תרופות, קוסמטיקה, חומרים מתכלים, פתרונות לטיפול בשפכים ואף לייצור אנרגיה מתחדשת. בכך הופכות האצות משחקן בעייתי לכאורה לשחקן מפתח בכלכלה ירוקה וביוטכנולוגיה מתקדמת. ישראל מתאפיינת בעושר מפתיע של מיני אצות, חרף גודלה הקטן. השילוב בין אזורי אקלים שונים, גופי מים מגוונים ובתי גידול קיצוניים, יצר תנאים למגוון ביולוגי רחב. על פי סקרים שנערכו , אך נתוני ניטור 1 מיני אצות 1,628 בעבר, מזוהים בישראל לפחות עדכניים מצביעים על כך שמספר זה רחוק מלתאר את המגוון המלא. חברת האצות דינמיות מאוד, משתנות בין בתי גידול, עונות השנה ובהתאם לפעילות האדם. INCCA- הזנים ב 296 . התפלגות על פי קבוצות טקסונומיות של 1 איור לממד זה מתווסף גם ההקשר הבין-לאומי. בעשורים האחרונים גוברות הרגולציות על העברת משאבים גנטיים בין מדינות, בין , הסכם בינלאומי שנכנס Nagoya Protocol היתר במסגרת ה- , והוא חלק מהאמנה הבינלאומית על מגוון 2014 לתוקף בשנת ). המשמעות CBD – Convention on Biological Diversity ביולוגי ( המעשית היא שייבוא זן אצה ממדינה אחרת, ייצוא או ייבוא חוזר של זן מקומי שאבד, עלול להיות תהליך מורכב ואף בלתי אפשרי. לכן, קיומו של אוסף תרביות מקומי, נגיש ומתועד, הוא תנאי לריבונות מדעית וליכולת יישומית ארוכת טווח. , נולד מתוך צרכים INCCA אוסף האצות הלאומי של ישראל, ברקוד DNA מחקריים. ראשיתו בפרויקט שעסק בפיתוח יכולות . 2 למיני הפיטופלנקטון בכנרת, מקור המים העילי החשוב במדינה הפרויקט, שמומן על ידי משרד האנרגיה והתשתיות, הניח את היסודות אוסף האצות הלאומי ) INCCA של ישראל ( תשתית ביולוגית לאומית כחול-לבן: מיקרו-אצות בחזית החינוך, המחקר והתעשייה מנהלת אוסף האצות הלאומי, המכון לחקר הכנרת, חקר ימים ואגמים לישראל (חיא“ל) | ד“ר רות נ. קפלן לוי