הנדסת מים

32 152 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | ארגז הכלים: פתרונות מדורגים ומותאמים הייחוד של המודל טמון ב“ארגז הכלים“ - אוסף מקיף של פתרונות המדורגים לפי התאמתם לסיכון ויעילותם. הכלים נחלקים לשלוש קבוצות המקבלות ניקוד מותאם. כלים טכניים ותפעוליים: בדיקות תקופתיות, תיעול זרימות, השבתה זמנית בעת סיכון גובר. אלה מהווים קו הגנה ראשון. כלים ניטוריים: ניטור כימי ומיקרוביאלי מוגבר, קידוחי ניטור, ניטור רציף של פרמטרים. כלים טיפוליים: טכנולוגיות טיפול כמו סינון עומק, פחם פעיל, אלה מהווים את UV התפלה, חיטוי בכלור או קו ההגנה המשמעותי ביותר. יישום מעשי המודל מאפשר גמישות רבה בהתאמת הפתרונות. לדוגמה, קידוח עם פקטור סיכון יכול לקבל אישור באמצעות שילוב של 12 10( נקודות) וסינון עומק 6( ניטור מוגבר UV נקודות), או לחילופין באמצעות מערכת נקודות) בלבד. 12( מתקדמת הגישה מאפשרת גם התמקדות בסוגי סיכונים שונים. עבור מפגעים מיקרוביאליים, המודל משתמש במסמך “מתן קרדיט להרחקת מזהמים מיקרוביאליים עבור טכנולוגיות טיפול במים“ למדידת יעילות הסרת פתוגנים בתהליכי טיפול. הנחיות להכנת תכנית להנחת קווי מים לשתייה וקווי הולכה שאינם לשתיה (מש“ל) הנחיות משרד הבריאות להנחת קווי מים לשתייה בסמיכות לקווי הולכה שאינם לשתייה (מש“ל) , לרבות שפכים, קולחים, דלק וגפ“מ - מהוות ביטוי מובהק לגישת התא“מ. ייחודן של הנחיות אלה הוא בהטמעת ניהול הסיכונים כבר בשלב התכנון - עוד בטרם הונח צינור אחד באדמה. הרציונל המרכזי הוא ניהול סיכונים: מניעת זיהום מי שתייה כתוצאה מקירבה בין הקווים אשר עלול לגרום לחיבורי כלאיים. בנוסף, סיכון עלול להיגרם בשל דליפות או תקלות בצנרת סמוכה לצנרת מי השתיה. ההנחיות מחייבות אישור רשות הבריאות לכל תכנית הנחת צנרת. גישת ניהול הסיכונים מבוססת על שני פרמטרים עיקריים: רגישות הנוזל בצנרת (מי שתייה, מי גלם, קולחים ללא מגבלות) ופוטנציאל הזיהום של קו המש“ל (שפכים, קולחים באיכות מוגבלת, דלק וכד'). שילוב שני הפרמטרים קובע את מספר החסמים הנדרשים להגנה מפני הזיהום - החל מאפס חסמים במפגש בין זורמים בעלי סיכון נמוך, ועד לארבעה חסמים במפגש בין קו שפכים או דלק לצנרת מי שתייה. גם המרחקים האופקיים והאנכיים בין הקווים מדורגים בהתאם לקוטר הצנרת ולאופי הזרימה. ההנחיות מגדירות מספר סוגי חסמים מדורגים לפי רמת יעילותם. ההנחיות מפרטות חסמים וערכם בנקודות, למקרים בהם הסיכון גבוה: שרוול , תעלת בטון, עטיפת בטון צינור משולב ומנהרתתשתיות. לצד אמצעים פיזיים אלה, ניתן לצבור “ניקוד חסמים“ גם באמצעות ניטור ובקרה רציפים, פיצוי מרחקים, חיזוק עובי דופן הצנרת ותנאים טופוגרפיים מתאימים. דגשמיוחד ניתן לשני תרחישי סיכון מוגברים: הנחת קווי מי שתייה בשטחים מושקים בקולחים, והנחת צנרת קולחים באיכות בלא מגבלות באזורי מגן של מתקני הפקה , שם חלות דרישות מחמירות במיוחד. ההנחיות מדגישות כי רשותהבריאותרשאית להחמיר את הדרישות בהתאם להערכת סיכונים פרטנית, תוך התחשבות בסוג הקרקע, תנאים הידרולוגיים ומרחק מהקידוח. מדריךמתן קרדיטלהרחקתמזהמים מיקרוביאליים עבור טכנולוגיות טיפול במים: כלי רגולטורי-תפעולי קרדיט להרחקתאו אינאקטיבציה לוגריתמית של פתוגנים הוא הגשר הכמותי בין ביצועי הטיפול לבין מערכת ניהול הסיכונים של תכנית אבטחת מי השתייה. הוא הופך אמירה כללית כמו “אנחנו מטפלים במים” לאמירה מדידה וניתנת לבקרה. בהתאם לגישת התא“מ, מתן קרדיט לטכנולוגיותטיפול במים מהווה כלי רגולטורי- תפעולי של משרד הבריאות לניהול סיכונים מיקרוביאליים. המושג “קרדיט להרחקת פתוגנים“ משמש בעולם המים למדידת יעילות הסרת פתוגנים בתהליכי טיפול (בסדרי גודל), ומהווה גם הוכחה לכך שההרחקה מתבצעת בפועל לאורך זמן ההפעלה של המתקן. המדריך שפרסם משרד הבריאות מרכז טכנולוגיות טיפול מקובלות בעולם להרחקת פתוגנים (פרוטוזואה ונגיפים), ומפרט את רמות ההרחקה האפשריות בתנאי תפעול שונים. המדריך נועד לסייע למתכננים ולגורמי הרגולציה בעמידה ביעדי הרחקת פתוגנים במי שתייה, שפכים וקולחים, בהתאם לדרישות הרגולציה הישראלית. קרדיט הרחקה נמדד ביחידות לוגריתמיות (סדרי גודל), כאשר הרחקה של לוג אחד משמעה הפחתת ריכוז הפתוגן בפקטור .10 של כל שלב טיפולי בשרשרת מקבל קרדיט ייחודי, והסכום המצטבר של כל השלבים חייב לעמוד ביעדים הרגולטוריים שנקבעו. חשוב להדגיש: הקרדיט מאפשר לכמת מפגעים ליד קידוחי מי שתיה