הנדסת מים

10 152 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | היו חששות שהזרם בכלל לא יורגש," אומר עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, "אבל אחרי יום המים כבר הגיעו לכינרת ונולד לנו נחל חדש". כבר עם חנוכתו, הפך הצלמון המחודש ללהיט בעולם הטיולים, רק שאז התברר שיש בעיה קטנה: האזור לא ערוך לקלוט כל כך הרבה מטיילים. "קרה פה מגה אירוע", אומר גורם מנוסה בתחום שמירת הטבע. "בכל מקום בישראל שבו שופכים שלוש טיפות מים – ופה שפכו הרבה יותר משלוש טיפות – הישראלים מגיעים בריצה". לדברי אותו גורם התייחסו לפרויקט המוביל ההפוך כפרויקט לאומי משמעותי, אך לא נתנו את הדעת לניהול השוטף. דוגמה לכך היא שק האשפה שנמצא תלוי על עץ לאורך הנחל. באתרי טבע רבים בעולם לא תמצאו פחים או תשתיות פסולת, משום שהנוהג הוא כי כל מטייל אחראי לפסולת שלו, ולא משאירים דבר בשטח, אלא שבישראל אנחנו רגילים שמפנים אחרינו, ובהיעדר פח מישהו – כנראה עם כוונות טובות – יצר אחד מאולתר. "עשו פה דבר ייחודי וחשוב במשק המים, אלא שהיום קשה מאוד לנהל קהל בישראל. הכול נעשה צפוף ולחוץ, הכול יותר ויותר קשה. ברגע אחד העבירו אוטוסטרדה של מטיילים ליד בתים של אנשים שעד היום חיו במקום שקט ורגוע. כשהנחל היה יבש השביל היה אזוטרי, עברו בו אולי מאות מטיילים בשנה, עכשיו יש ימים שבהם מאות אנשים עוברים ביום אחד", מסכם הגורם המנוסה. ויש עוד סוגיות קריטיות המצריכות טיפול בהקדם, למשל: במקומות מסוימים הגדה שעליה צועדים תלולה מדי ורגע של חוסר ריכוז עלול להסתיים לא טוב. גם הבריכה העמוקה שנוצרה מתחת לגשר היא פיתוי גדול, ורבים קופצים אליה מהגשר. בינתיים כולם נחתו בשלום, אבל המזל עלול להסתיים מתישהו. כדי להתמודד עם האתגרים שמציב פלא הטבע החדש שנחת על האזור הוקמה מנהלת, שיש בה נציגות לכל גורם אפשרי המשיק לנחל. בתוכנית: התקנת מעקה ושלטי אזהרה, אבל בינתיים רשות העתיקות נמצאת בעיצומן של חפירות הצלה סביב הגשר. חוקרים את העבר, ההווה יכול לחכות עם כל הבעיות והאתגרים, שלא נתבלבל: פרויקט השבת המים לצלמון הוא סיפור מרגש וקסום ממש. והקסם הזה, לפי כל התוכניות, הולך רק להתעצם: לקראת החורף רשות המים מתכננת להגדיל את היקף ההזרמה פי .5,000- חמישה – מאלף מ"ק לשעה כיום ל בעוד שנתיים-שלוש, כשתסתיים ההקמה של מתקני ההתפלה הנוספים שבצנרת, היקף מ"ק לשעה ואולי יותר, 9,000- ההזרמה יגדל ל ספיקה שכבר תהיה לה השפעה משמעותית על מפלס הכינרת (עלייה של קרוב למטר). זאת לאור היתרונות ההנדסיים, הכלכליים, הסביבתיים והניהוליים הגלומים במט"שים גדולים לעומת מט"שים קטנים. המערך החדש מבוסס, ככלל, על הרחבת מט"שים קיימים, ללא הקמת מט"שים חדשים. תכנית המתאר הארצית תשריין שטחים עבור 92% - מט"שים, אשר צפויים לטפל בכ 40 .2050 מסך השפכים החזויים בשנת יחזקאל ליפשיץ, מנהל רשות המים אמר בדיון כי "התכנית היא אבן דרך חשובה להבטחת תשתיות הביוב והמים של ישראל לעשורים הקרובים והיא מתווספת למאמצים שרשות המים ממקדת בפיתוח משק הביוב הן מבחינת משאבים והן בשיפורים מבניים שייעלו את פיתוח התשתיות ותפעולם." יעל סולומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל התכנון, "התכנית שאישרנו היום מהווה מענה ארוך טווח לאחד מחסמי הפיתוח המשמעותיים במדינת ישראל – היעדר שטחים במט"שים. שמירת שטחים להרחבת מכוני הטיהור מאפשרת לנו להבטיחשפתרונות הביוב יינתנו בד בבד עם תכניות הפיתוח." המים חזרו, הבעיות צפו מאת: אביב לביא* שנה, מאז החל המפעל הציוני 30- במשך כ לשאוב את מקורות הצלמון לשלל צרכים ושימושים – הנחל היפה היה יבש לחלוטין. חזרתו לחיים נרשמה בסתיו האחרון: במהלך היסטורי של רשות המים ו'מקורות' החלה הזרמת מים מדרום לצפון, מהלך שזכה לכינוי 'המוביל ההפוך': המים זורמים ממפעל ההתפלה בחדרה לעין רביד שבגליל, שמה פורצים בגייזר עז רושם, נשפכים לאפיק נחל צלמון ומשם שוצפים במורד מהלך קילומטרים אחדים עד הכינרת. מטרות המהלך היו לבלום את הירידה במפלס הכינרת ולאפשר למשק המים מרחב תמרון ושימושמועיל בעודפי המים המותפלים בחורף. על הדרך הושג משהו לא פחות חשוב: הקמבק של נחל צלמון. "בימיםשלפני התחלתההזרמה נחל צלמון. צילום רשות המים *פורסם לראשונה ב'זמן ישראל' טיפות ישראליות