הנדסת מים

49 עדי רדיאן פרופ' חברת סגל ומנהלת המעבדה לכימיה של הקרקע והסביבה בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, טכניון פרופ' עדי רדיאן החלה את המסלול האקדמי בחוג להנדסה כימית בשנקר, והמשיכה לתואר שני ושלישי בקרקע ומים בפקולטה לחקלאות ברחובות, תחת הנחייתה של פרופ' יעל מישאל. לאחר פוסט דוקטורט באוניברסיטת מינסוטה, במחלקה לביוטכנולוגיה תחת 2016- הנחייתו של פרופ' לארי וואקט, הצטרפה ב לסגל הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון והקימה את המעבדה לכימיה של הקרקע והסביבה. “המעבדה עוסקת בהבנת האופן שבו מזהמים מתנהגים בסביבה: כיצד הם נעים, משתנים ומתפרקים בקרקע ובמים, במטרה לפתח דרכים יעילות ובנות- קיימה לטיפול בזיהומים סביבתיים“, מספרת פרופ' רדיאן. המחקר מתמקד במזהמים, כמו חומרי הדברה, , תרופות, מיקרו פלסטיק ודלקים, לצד פיתוח PFAS שיטות להשבה ולשימוש חוזר בנוטריינטים, מינרלים ומתכות יקרי ערך מתוך מערכות סביבתיות. אחד מתחומי העניין המרכזיים במעבדה הוא הממשק שבין הקרקע למים, שבו נבחנות האינטראקציות המורכבות שבין חלקיקים זעירים, פולימרים ואנזימים. “באמצעות שילוב של כימיה סביבתית עם טכנולוגיות אנליטיות מתקדמות, כמו מיקרוסקופיה וספקטרוסקופיה, אנו פועלים לפיתוח פתרונות מדעיים לאתגרים סביבתיים עכשוויים“. בשנים האחרונות מתמקדת המעבדה בפיתוח , 'מזהמי העד' PFAS פתרונות להרחקה ולפירוק של המצטיינים ביציבות כימית גבוהה בסביבה ומייצרים אתגר משמעותי למערכות טיפול קונבנציונליות במים, שאינן מצליחות להתמודד עימם ביעילות מספקת. “במעבדה אנו מפתחים חומרים מבוססי חרסית ואם נצליח, גם לקדם PFAS המסוגלים לספוח את ה- את פירוקם הכימי כדי לצמצם את הסיכון שבהעברתם למדיום אחר“, מסבירה פרופ' רדיאן. לדבריה, האתגר נעשה דחוף במיוחד עם כניסת רגולציותחדשות ואיתור בריכוזים מדאיגים במי התהום, במי נגר, בנחלים PFAS ובמאגרי המים. “כיום קיימות מעט מאוד טכנולוגיות וגם ישימות PFAS שמספקות מענה אפקטיבי ל- כלכלית בקנה מידה רחב. אנחנו מקווים שהמחקר שלנו יסייע לגשר על הפער הזה הן בהכוונת קובעי מדיניות והן בתמיכה בחברות הנדרשות להתמודד עם מים מזוהמים, ויתרום לפיתוח פתרונות יעילים, ישימים וכלכליים, שאינם יוצרים עומס סביבתי נוסף“. עוד עוסקת המעבדה בטיפול בזיהומי קרקע ובמניעת זליגתם למי תהום ולנגר עילי, ובמקביל, מהווה שותפה מרכזית בפרויקט תשתיתי רחב של הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, להקמת תשתיות מחקר ויישום לטכנולוגיות קיבוע פחמן דו-חמצני. למה דווקא מים? “בתואר הראשון נחשפתי לתחום של כימיה סביבתית ולבעיות הקשורות בזיהום מים. מבין כל התחומים, זה היה התחום המעניין ביותר ושגם גרם לי להרגיששיש בו שליחות מסוימת, בעיקר בארץ. בנוסף לאתגרים המדעיים המעניינים, יש סיפוק גדול בלעבוד על בעיות שיש להן נגיעה בחיים היום-יומיים שלנו. התחושה הזו מנחה את העבודה במעבדה שלי היום. בסופו של דבר, אנחנו משתדלים לזהות בעיות סביבתיות מהותיות שמעניינות ברמה הגלובלית, ומנסים לתרום להעמקת הידע ולפיתוח כלים להתמודדות עימן. כשאנחנו נתקעים (וזה קורה הרבה במחקר) אני מצטטת לקבוצה את המתמטיקאי ריצ'רד המינג: ' If you are not working on important problems , it is unlikely you will do important work '“.