הנדסת מים

48 151 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | הישראלית קהילת המים מובילות את נשים ליאורה ד“ר שאלתיאל הרפז חוקרת בכירה וראש המעבדה לאגרו- אקולוגיה במו“פ צפון המשתייך לתל- חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל ד“ר ליאורה שאלתיאל הרפז היא מרצה וחוקרת בכירה בתל-חי אוניברסיטת קרייתשמונה בגליל, בחוג למדעי הסביבה וחקלאות, ועומדת בראש המעבדה לאגרו-אקולוגיה במו“פ צפון. חלק משמעותי מהחזון של האוניברסיטה החדשה ומו“פ צפון, הוא לקיים קשר הדוק בין האקדמיה, המחקר היישומי והחקלאים בשטח. הייעוד הוא לפעול בסינרגיה מלאה, תוך הנגשת ידע מדעי פורץ דרך לחקלאים, להתמודדותעם ההתחממות הגלובאלית, אתגרי האקלים והמחסור במים. זהו שיתוף פעולה אסטרטגי שנועד להבטיח את ביטחון המזון הלאומי ולבסס בגליל חקלאות ישראלית חזקה, חדשנית ובת-קיימא. בימים אלה נמצאת ד“ר שאלתיאל הרפז בשנת בווראזה שבאיטליה, Insubria שבתון באוניברסיטת שם היא עוסקת במחקר על 'זבוב החייל השחור' זח“ש ) בשת“פעםד“ראיתי אופוטובסקי Hermetia illucens ( מתל חי ופרופ' ג'אן לוקה טטיימנטי מאוניברסיטת . “מוצאו של זבובהחייל השחור הואמאמריקה Insubria אך הוא נמצאבתפוצהעולמית, והואמהיצוריםהנחקרים ביותר בעולם“, מספרת ד“ר שאלתיאל הרפז. לדבריה, רימת הזבוב מהווה “ממיר ביולוגי“ ההופך פסולת אורגנית לחומרים בעלי ערך- חלבון ושומן המהווים מקור מזון להזנת בעלי חיים כגון עופות, דגים וחיות בית ותוסף קרקע המשפר צימוח בגידולים חקלאיים. הפסולת הנשארת בסוף תהליך ההזנה של הזח“ש (פראס) מורכבת מההפרשות, הנשלים Frass קרויה והמזון הבילתי מעוכל של הזחלים מהווה תוסף קרקע איכותי התורם הן לגידול והן להגנה מפני מחלות ומזיקים בגידולים שונים. גידול הזח“ש נעשה ע“פ עיקרון של כלכלה מעגליתשבה לוקחים פסולת ההופכת לחומרי גלם איכותיים ובסוף התהליך אין בכלל פסולת. הזח“ש תורם לאיכות הסביבה בכלל ולאיכות המים בפרט בכך ששימוש בו להזנת בעלי חיים חוסך את “ריקון“ הימים מדגים ובכך מגן על מארגי המזון בים, מקטין את הצורך בגידול מזון להאבסת בעלי חיים על פני היבשה ובכך חוסךשימושבקרקע, מים, דשנים וחומרי הדברה. בנוסף השימוש בפראס כתוסף קרקע חוסך שימוש בחומרי דשן סינטטים או אורגניים ובכך מצמצם זיהום של מי תהום וחוסך שימוש בתכשירי הדברה ובכך שוב תורם למניעת זיהום מים קרקע ואויר. ד“ר שאלתיאל הרפז שותפה ביחד עם ד“ר עדי יונס לשת“פ בין BSF ISRAEL מתל חי בהקמת מאגד אקדמיה ותעשייה, שממומן על ידי הרשות לחדשנות מיליון ש“ח, במטרה להקים תעשייה 80 בהיקף של סביב הזח“ש. המאגד בשלבי סיום וליאורה מציינת בגאווה ששני מפעלי תעשיה לגידול זח“ש על פסולת חקלאית ופסולת מתעשיית המזון הוקמו בזכותו. בשבילי, להיות אישה בעולם המים זה... כאישה אני מביאה בעיקר אתהיכולת לחבר בין אנשים ובין פרויקטים. אני מאמינהשפתרונות נמצאיםבדרךשל משא ומתן, בצמצום אגו ובשיתוף פעולה ואנחנו הנשים עושותזאתטוב יותר. בעיניי, כלהתמודדותניתנתלפתרון בדרך של משא ומתן ופִרגון הדדי כדי להגיע יחד למטרה משותפת, כך בין אנשים וגם בין מוסדות. משק המים הישראלי לאן? “לאקדמיה היום תפקיד חשוב מתמיד בשמירה על קרקעות, מים, איכות סביבה ובריאות הציבור, ולדעתי עליה להתמקד במחקרים למניעת זיהומים, טיפול בשפכים חקלאיים, שפכי תעשיה ומט“שים. תפקיד האקדמיההואלמצואפתרונותטיפול באמצעותחומרים סופחים של מזהמים, כרייה מחדששל זרחן משפכים, שימוש באגנים ירוקים, שמירה על איכות מים וצמצום השימוש בחומרי הדברה. בארץ יש להמשיך ולחזק מחקרים בתחום מניעת הגעת חנקות לכנרת, לוחמה טבעית בכחוליות, פיתוח שיטות לטיהור מים ללא שאריות והתפלתמים עם מינימום נזקים לים ולסביבה“.