הנדסת מים

PB43 מיכל רוזנטל הידרולוגית מי תהום במקורות שנות 15 מיכל רוזנטל היא דוקטור לגיאופיזיקה עם ניסיון במדע תת הקרקע, מתוכן שש שנים במקורות. בתפקידיה השונים הייתה אחראית לתכנון וביצוע מדידות בעבודת שדה, עיבוד נתונים ופענוח, מיפוי מרחבי בעומק והדמיית מבנים גיאולוגיים. כיום מכהנת רוזנטל כהידרולוגית במחלקת הידרולוגיה, מחלקה ארצית העוסקת במי התהום בכל רחבי ישראל, ומונה חמישה אנשים בהובלת ההידרולוג הראשי של חברת מקורות, ד“ר עידו נגב. “אני עובדת עם אנשים מדהימים וצוות מיוחד שזכיתי להשתייך אליו“, מספרת רוזנטל. “תפקידנו במחלקה לחקור את תת הקרקע, במטרה להבין את מה שלא רואים: איפה נמצאים מי התהום, באיזה עומקים, לאן הם זורמים, מה כמות המים ומה איכותם. אנו מאתרים מקורות אלה, מתכננים את הקידוחים שיפיקו אותם, מלווים את ביצוע הקדיחה והשאיבות, מנתחים את מצב האקוויפר ומעריכים את התמונה ההידרולוגית בשלבים שונים לאורך חיי הקידוח“. לדברי רוזנטל, מי התהום חיוניים למדינה אבל נסתרים מן העין, “לכן אנו מפתחים כלים אנליטיים ושיטות להתמודדות עם האתגרים בתחום. מדובר בתפקיד מעולמות המדע היישומי ולכן חלק ניכר מעבודתנו כולל הכנת סקרים, כתיבת דו“חות מדעיים והצגת חוות דעת מקצועיות לוועדות ותוכניות. נדרש מאיתנו להתייחס להיבטים שונים, כמו תהליכי המלחה, ניהול משאבי המים ותפעול כלי ההפקה והאספקה, תוך הכרת הרגולציה ועמידה בתנאיה. המידע הזה הוא הבסיס להחלטות שמעצבות את תכנון וניהול משק המים בישראל – לדוגמה, האם אזוריםשמנותקים היום ממערכת המים הארצית יכולים להמשיך להסתמך על הפקה מקומית, ואם כן לכמה זמן?“ למה דווקא מים? “הגעתי מעולם הגיאופיזיקה והגיאולוגיה, ושם למדתי לקרוא את מה שמתחת לפני השטח. המעבר לתחום מי התהום היה טבעי מבחינתי: גילוי ואיתור באמצעות כלים של חקר תת הקרקע“. בשבילי להיות אישה בעולם המים זה... “כאישה אני מביאה לתפקיד שילוב של חשיבה מערכתית וירידה לפרטים, יחד עם עבודה שמבוססת על שיתוף פעולה אמיתי בין אנשים ודיסציפלינות בצמתים מקצועיים מורכבים. בעולם שבו צריך לחבר מדע, תכנון, רגולציה ושטח, הדרך שבה עובדים יחד היא מפתח בדרך למטרה המשותפת. תחומי האחריות של המחלקה כרוכים בעבודה מול ממשקים רבים במקורות ומחוצה לה, ולעיתים גם צוותים ממוקדים לפי פרויקטים. אני מקדמת את המשימות באמצעות שיתוף פעולה, הקשבה וחתירה לפתרון“. משק המים הישראלי לאן? “משק המים בישראל מבטא הישגים מרשימים לצד התמודדות עם אתגרים שמחריפים. הצריכה גוברת, השטחים הפתוחים שמתאימים להפקה הולכים ומצטמצמים וכל זה נמשך כמובן גם בתקופות של בצורת. השאלה הגדולה היא כיצד להבטיח חוסן לטווח ארוך וביטחון מים. מי תהום הם עוגן שקט במערכת של פתרונות חדשניים כמו התפלה והשבת קולחים, לכן הכרחי לשמור על מי התהום גם בעשורים הבאים. זאת ניתן לעשות עם ניטור ראוי, ניהול שאיבות אחראי, תכנון מבוסס נתונים, הגנה מזיהומים ופיתוח יכולות החדרה לטובת אגירה טבעית“.