הנדסת מים

40 151 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | הישראלית קהילת המים מובילות את נשים אפרת קניגסברג מנהלת יחידת תכנון סטטוטורי ברשות המים לאפרת קניגסברג, בעלת תואר שני בגיאוגרפיה שנה בעולם התכנון בכלל 20 ותכנון עירוני, ניסיון של והתשתיות בפרט. לאחר כעשור במגזר הפרטי עברה קניגסברג למגזר הציבורי, תחילה במשרד האנרגיה ובשבע השנים האחרונות ברשות המים. במסגרת תפקידה ברשות היא אחראית על קידום תוכניות מתאר ארציות של משק המים ותוכניות תשתית לאומית למתקני התפלה ולמט“שים, וכן תחת אחריותה שמירה על מקורות המים במסגרת הליכי תכנון סטטוטורי. למה דווקא מים? “עולם המים מרתק ודינמי. בהיותו תלוי בחסדי שמים, מושפע מגורמי הטבע ומפעילות אנושית – הוא צופן הרבה חוסר ודאות. התכנון בתנאים האלו מאתגר ומחייב גמישות ויתירות אף יותר מתשתיות אחרות. המים הם התשתית הבסיסית לחיים ותשתיות המים והביוב קשורות לסוגיות סביבתיות שמאוד מדברות אליי. ההכרה בכך שפיתוח תשתיות המים והביוב חיוני כל כך לפיתוח המדינה ולשמירה על הסביבה, נותנת לעבודתי סיפוק ומשמעות“. בשבילי להיות אישה בעולם המים זה... “כשהתחלתי את דרכי לא חשבתי במונחיםשל פיתוח קריירה, אלא פשוט רציתי לעסוק במה שמעניין אותי. בדיעבד אני מוצאת שעיסוק בתחום העניין במקביל להקמת המשפחה וגידול הילדים, גם אם היה מוגבל יותר, נתן לי כוחות גם בשדה הביתי. החיפוש אחרי איזון נכון בין הבית לעבודה מעסיק כנראה רבות מאיתנו. למזלי השתלבתי באותה תקופה במקום עבודה שנתן בי אמון ואפשר לי גמישות בעבודה. בזכות זאת ועם בן זוג תומך, יכולתי להתקדם תוך שמירה על התפקוד המשפחתי. בתפקיד שלי אני מביאה יכולת לנהל ריבוי משימות, לרדת לפרטים וגם לראות את התמונה הגדולה. יצירת קשרי עבודה טובים עם גורמים רבים היא חלק בלתי נפרד מהעשייה. איני סבורה שאלו תכונות נשיות בהכרח, ואני מכירה גם גבריםשמחזיקים בהן. עם זאת, נשים מנהלות הן פעמים רבות גם 'המנכ“ליות' בבית, הן צוברות ניסיון בניהול אירועים מורכבים ורגישים ומביאות אותו גם למקום העבודה, כל אחת בהתאם לסגנון הניהול שלה. במסלול האישי, נדמה לי שהמגדר השפיע בעיקר דרך מחסומים פנימיים יותר מאשר חיצוניים. עם זאת, מצאתי שמקומות עבודה המתאפיינים ברוב גברי, כמו בתחום המים, לא תמיד מקפידים לשתף נשים בעלות ידע מקצועי רלוונטי בתהליכי קבלת ההחלטות“. משק המים הישראלי לאן? “כמי שעוסקת בתכנון עליי לשמור על נקודת מבט אופטימית. אני רואה רבים העומלים ומשקיעים את מרצם וכוחם כדי שמשק המים ימשיך לצעוד קדימה. האתגרים רבים ולא פשוטים, מדינה צומחת כמו ישראל מחייבת פיתוח מתמיד, בתנאים שהולכים ונעשים קשים. חשוב שמשק המים ימשיך במגמת הצמיחה, אך משק הביוב חייב לעשות קפיצה גם כן ולצמצם פערים ביחס למשק המים. נדרש לחדש קידוחים כדי למצות את כושר ההפקה הפוטנציאלי שהולך ויורד, צילום יוסף כהן מחדשבשנים הקרובות פרקטיקותשהתקבעו בתחום הטיפול בביוב, בדגשעל פיזור בוצות סנטיריות בשדות חקלאיים. מוסעים למרחקים גדולים ע“י נגר PFAS בנוסף, זיהומי עילי ומזהמים מקורות מים במורד הזרימה, כולל קידוחי הפקה ומאגרי שיטפונות. עד היום ניטור איכות מים של הנגר העילי לא קיבל תשומת לב רבה בשירות ההידרולוגי ואני צופה שהתחום יתרחב ויתפתח בשנים הקרובות. ישנה הכרה בקרב רוב גורמי המקצוע בחשיבות האסטרטגית של שמירת איכות מקורות המים הטבעיים במקביל לפיתוח מקורות מים מלאכותיים (התפלה). עם זאת, עדיין קיימים פערים מבחינת הקצאת משאבים ויצירת כלים רגולטוריים אפקטיביים שיאפשרו לעמוד בכל האתגרים בתחום. אני מקווה שבשנים הקרובות יצטמצמו הפערים“.