Next Page  12 / 56 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 12 / 56 Previous Page
Page Background

מגזין המים הישראלי

הנדסת מים

12

ישראליות

טיפות

OPC

מטמנת אפעה, שותפות בתחנת הכח הפרטית הראשונה בישראל-

מישור רותם, מט”ש אילון ועוד. הקבוצה מתכננת לפתח את פעילותה בארץ,

לרבות טיהור קרקעות, ביוגז, פיתוח מרכזי אנרגיה, המשך קידומו של פרויקט

הגדול בעולם ועוד.

RDF

ה-

20

האם אשקלון תצליח לגייס

מיליון שקל לתיקון נזקי השיטפון?

ועדת הפנים דורשת להקים ועדה בין-משרדית להסדרת שיפוי רשויות

ואזרחים שייפגעו מסופות ומנזקי טבע

”כשנופל על עיר מבול עם כמות מים של שלושה חודשים, היא לא יכולה

להיות ערוכה לכך. להיערך לאירוע כל כך יוצא דופן זה תכנון לא נכון ובזבוז

הון”, אמר יו”ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח”כ דודי אמסלם בדיון שנערך

באמצע חודש נובמבר על היערכות רשויות מקומיות להתמודדות עם סופות

ונזקי טבע, ”אבל כשזה קורה, המערכת חייבת לטפל באזרח הנפגע. המערכת

המתכננת לוקחת סיכון ולא נערכת לאירועי קיצון, אבל המשמעות היאשבעת

20

צרה היא חייבת לשפות את הנפגעים. מאיפה יביא ראש עיריית אשקלון

מיליון שקל כדי לתקן את נזקי השיטפון? יוריד מהחינוך? מהרווחה? במה זה

שונה מנחיתת גראד או רעידת אדמה?”. לירון אדלר, היועצת המשפטית של

הוועדה: ”בחקלאות יש מנגנון מעוגן בחקיקה. הממשלה צריכה להגדיר את

האירוע כאסון טבע ולהגיד מה יהיה גובה הפיצוי. נותנים פיצוי על מה שאי-

אפשר לבטח. מהשחסר לנו זו מסגרתשאומרתמה עושים. בעבר ניתנו כספים

ותקציבים ממשרדי האוצר והפנים לאחר אירועי שלג, אבל אין מנגנון. צריך

להכין מנגנון”. איתמר שמעוני, ראש עיריית אשקלון: ”משרד הפנים הפנה

אותנו למשרד התשתיות. ואלה אמרו זה לא אנחנו. נבחרנו כעיר הראשונה

שתעשה פיילוט הערכות לצונאמי, אבל לשיטפון הזה לא יכולנו להתכונן.

העיר קיבלה גשם בכמות לא צפויה. נשבר שיא”.

קמ”ש. עצים

100

ליזי אורון, עיריית נתניה: ”היו לנו משבי רוח של מעל

בני עשרות שנים התמוטטו, למרות שכולם היו גזומים. רהיטים התעופפו

20-

שופלים ו

10

מקומות עליונות. עבדנו כמו במבצע צבאי לפנות צירים עם

שנה”. נאוה רונן, עיריית נתניה: ”בבריטניה

20

מנופים. נעקרו דלתות שעמדו

הפרלמנט אישר הקמת פול ביטוח שיטפונות. צריך להקים גם אצלנו פול

ביטוח בסבסוד ממשלתי”.

יו”ר ועדת הפנים סיכם: ”משרד הפנים חייב לקחת אחריות - קודם כל לתת

מענה לערים שנפגעו לאחרונה, כמו אשקלון ורעננה. הם בינתיים מפעילים

קבלנים ומקצצים במקומות אחרים. אני דורש התערבות מיידית. בנוסף יש

צורך בהסדרה של כל הנושא. אני משתומם איך לא הסדרתם זאת עד עכשיו,

כמו בחקלאות. קריסת כביש זה אירוע יותר חמור מברד על תפוזים. הוועדה

דורשת ממשרד הפנים להקים ועדה בין-משרדית בשיתוף השלטון המקומי

ומשרד האוצר שתקבע את היקף הקרן ומה החלוקה בין המדינה לרשויות

המקומיות. יש להסדיר שיפוי גם לנזקי תשתית ובעיקר לשים דגש על נזקים

3

פרטיים, שם הכי קשה. אדם ניזוק לפעמים בעשרות אלפי שקלים. בעוד

חודשים יתקיים דיון נוסף בו יתבקש משרד הפנים להציג נהלים שתגבש

הוועדה הבין-משרדית בנושא”.

נציגי ארגון המזון והחקלאות של

האו”ם ערכו סיור בתאגיד מי רעננה

הסיור, שנערך לבקשת הארגון, כלל ביקור במתקני התאגיד, סקירה על

פעילות המט”ש וכן הסבר על שיטות מיחזור המים בהן נעשה שימוש

בתאגיד • יו“ר תאגיד מי- רעננה, אדריכל אריה מאור: “מדובר בשיתוף

פעולה חשוב ביותר. דווקא היום, בתקופה בה מדברים על חרמות נגד

ישראל, טוב לראות שיש גופים שמעריכים אותנו ואת פעילותנו”

FAO (Food

במהלך חודש נובמבר ביקרו אנשי הסניף הישראלי של ארגון ה-

הוא סוכנות של האומות

FAO

בתאגיד מי רעננה. ארגון ה-

(And Agriculture

המאוחדות, המוביל מאמצים בינלאומיים למלחמה ברעב ברחבי העולם.

אנשי הארגון, בראשותו של צ'ירו פיורילו, ראש הסניף בישראל, נפגשו עם יו”ר

התאגיד, אדריכל אריה מאור, סמנכ”ל הכספים, אלעד נבון, מנהל המט”ש,

איתי דולינסקי ובכירים נוספים. במהלך הביקור הם למדו על פעילות התאגיד,

ערכו סיור במט”ש וכן קיבלו מאיתי דולינסקי סקירה נרחבת על תהליכי

המיחזור שנערכים במט”ש.

הביקור נערך לבקשת אנשי הארגון, אשר ביקשו ללמוד על פעילות תאגיד

המים, ובייחוד על התהליכים בהם עושה התאגיד שימוש בכל הקשור למיחזור

מים לחקלאות ולשימוש ציבורי. הארגון פועל בעיקר ברחבי הגדה המערבית,

מזרח ירושלים וכן ברצועת עזה, מתוך מטרה לשפר את תשתיות המים

והביוב. בביקור השתתפו, בנוסף למר פיורילו, מר הלל אדירי, המכהן כיועץ

הארגון בישראל ומר וישנאנד מרשל, נציג ממשלת הולנד אשר תורמת רבות

לפעילות הארגון בתחום החקלאות במזרח התיכון.

צ'ירו פיורילו, ראש הסניף הישראלי של הארגון אמר: ”אנו פועלים רבות ברחבי

הגדה ורצועת עזה על מנת להעניק לתושבים מי שתייה וכן מים לחקלאות

והשקיה. הטכנולוגיות שראינו כאן הן אכן מתקדמות ואנו מקווים כי נוכל

בעתיד להשתמש בהן גם במתקנים אותם אנו בונים כעת”.

יו”ר תאגיד מי רעננה, אדריכל אריה מאור, אמר במהלך הביקור: ”מדובר

בשיתוף פעולה חשוב ביותר. דווקא היום, בתקופה בה מדברים על חרמות

נגד ישראל, טוב לראות שיש גופים שמעריכים אותנו ואת פעילותנו. תאגיד מי

רעננה נחשב לאחד המובילים בארץ הן בהיבט הטכנולוגי והן בנושא מיחזור

המים, והביקור הזה הוא הוכחה לכך.”

מר הלל אדירי, מנהל השיווקשל הארגון, אמר: ”נשמח להמשיך ולשתף פעולה

עם אנשי תאגיד מי רעננה. אין לי ספק שנוכל ללמוד מהם רבות ואני מקווה

שכבר בקרוב נוכל להגיע לתאגיד להמשך פעילות משותפת”.