"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 81 | ספטמבר 2026 | תשרי תשפ"ז
.1998 שנת פתחנו יחד מזללה של פלאפל ושניצל ברחוב יגאל בתל אביב. זה היה עוד עסק אחרי ניסיון 120 אלון נוסף שלא צלח בעסק הסטוקים של הנעליים. כמו תמיד, ניסית לקום, להתפרנס בכבוד, להמשיך הלאה ולא לוותר. אבל מתחת לפני השטח כבר בער בך משהו אחר בפנים. שנים של חוויות, של כאב ושל עוולות שחווית על בשרך — מחברים לספסל הלימודים, מחברים לקבוצה, מאנשים שפגשת לאורך חייך ומחברה שלא תמיד ידעה כיצד לקבל אדם עם מוגבלות כשווה בין שווים — הלכו והצטברו בתוכך. ואז הגיע הרגע שבו הכרעת את הכף. החלטת לעזוב את אזור הנוחות, את העסק שהקמת ואת החיים השקטים יחסית, ולצאת למאבק. לא מאבק רק למענך, אלא מאבק למען ציבור שלם. אני זוכר את תחילת הדרך. זה לא היה פשוט. לא עמד מאחוריך צבא של אנשים. לא חיכו לך אלפים ברחובות. היית צריך לגייס חבר ועוד חבר, מכר ועוד מכר, לשכנע, להסביר, להדליק באנשים את האמונה שאפשר לשנות מציאות שנראתה אז כמעט בלתי ניתנת לשינוי. וכך, לאט־לאט, נולד אחד המאבקים החברתיים הגדולים והחשובים שידעה מדינת ישראל. מאבק שלא ביקש רחמים. מאבק שלא ביקש חסדים. מאבק שביקש דבר אחד פשוט — שוויון. הזכות של אדם עם מוגבלות להתפרנס, להתנייד, להיכנס למקומות, להיות חלק מהחברה, להקים משפחה, לעבוד, ליצור, לחלום ובעיקר — לחיות בכבוד. היום, כשאני מסתכל לאחור על כל הדרך שעברת, אני מתחיל להבין דברים שלא יכולתי להבין בזמן אמת. אני מחבר נקודה לנקודה. הילד שחלה בפוליו. הנער שנאלץ להוכיח שוב ושוב שהוא לא פחות מאף אחד אחר. הספורטאי. איש העסקים. האבא. החבר. האדם שחווה על בשרו את חוסר הנגישות, את הדעות הקדומות, את האטימות ואת תחושת חוסר השוויון. פתאום אני מבין שאולי שום דבר בדרך שלך לא היה מקרי. כאילו בורא עולם ישתבח שמו נגע בך כבר בתחילת הדרך, העביר אותך במסלול שאיש מאיתנו לא היה בוחר מרצונו, ובנה בך, שלב אחר שלב, את הכוחות שתצטרך ביום שבו תיקרא להנהיג ציבור שלם. כל כאב הפך אצלך לכוח. כל עוול הפך למטרה. כל דלת שנסגרה בפניך הפכה לדלת שנלחמת לפתוח עבור אחרים. וכל קושי שעברת בעצמך הפך לימים לחלק מהשליחות סיכום חיי לצד אחד מגדולי המנהיגים החברתיים בישראל נפרדים משלמה (מומו) נקוה ז"ל, יו"ר ארגון נכי ישראל, מייסד ועורך ראשי של המגזין בלבד, וגרם לשיברון 72 חודשים מאז לכתו מאיתנו במפתיע בגיל 5 – " החברתי "הארגון לב לבני משפחתו, למכריו וידידיו ולכל משפחת אנשים עם מוגבלות, שעימם חלק את חייו לאורך השנים וסייע לרבים רבים בכל דבר ועניין שנזקקו לו. אנו מביאים כאן דברים לזכרו מבני משפחתו, חברים לדרך ואישי ציבור. דוד נקוה, הבן 2026 ספטמבר | תשרי תשפ״ז 44
Made with FlippingBook
RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==