"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 79 | אפריל 2026 | ניסן תשפ"ו

– רחוב רבי עקיבא – ועל שמו נקרא. סבי שהה באותה עת בחו"ל, במסע לגיוס כספים למען המושבה, ולכן לא נכח בברית המילה של בנו. הוא קיבל טלגרמה ובה ברכות על הולדת הבן – עקיבא. , עם קום המדינה, הוכרזה המושבה כעיר בני ברק, 1948 בשנת וסבי נבחר לראש העיר הראשון שלה. יש לי תמונה שבה הוא מצולם לצד דוד בן־גוריון שהגיע לביקור בעיר. במהלך אותו ביקור סיפר בן־גוריון לסבי כי הוא עומד לחתום על הסכם "סטטוס קוו" עם הציבור החרדי, הכולל פטור משירות צבאי. סבי השיב לו כי לדעתו זו טעות, וכי יבוא יום שבו הציבור החרדי יהיה גדול יותר ונזדקק גם לשירותו בצבא. בן־גוריון השיב כי ללא ההסדר הזה לא יצליח להקים מדינה. לימים התברר שסבי חזה במידה רבה את ההתפתחויות העתידיות. הוא האמין מאוד בערך השירות – הן הצבאי והן הלאומי. הגישה הזו עברה גם אליי, וכשסיימתי את לימודיי בתיכון בחרתי לעשות שירות לאומי. בחרת לבצע שירות לאומי עם משפחות אסירים ונוער במצוקה. מה למדת מהתקופה הזו? השירות הלאומי היה נקודת מפנה בחיי. לראשונה פגשתי מקרוב אנשים החיים בשולי החברה – ילדים שאביהם בכלא, נשים שנותרו לבדן לגדל ילדים, ונוער שהחברה כמעט ויתרה עליו. הבנתי שהכאב קיים בכל מקום ובכל שכבה חברתית. אבל למדתי גם דבר חשוב לא פחות: מגע אנושי אחד, מבט של אמפתיה אמיתית – יכולים לשנות מסלול חיים. זו הייתה ההשכלה המשמעותית ביותר שקיבלתי. יותר מכל תואר אקדמי. מה הוביל אותך לבחור במקצוע הסיעוד ובהמשך להתמחות באונקולוגיה? חלה סבי מצד אמי בסרטן והוא עבר לגור 14 כאשר הייתי בת לידנו. מצאתי את עצמי מטפלת בו. הייתי תלמידה טובה, אבל לפעמים בדרך לבית הספר הייתי נזכרת שהוא צריך לקבל תרופה, חוזרת הביתה ונותנת לו אותה. החוויה הזו השפיעה עליי מאוד. לימים הסיעוד נראה לי מקצוע שמאפשר להיות שם בדיוק ברגע שבו אדם זקוק ביותר לעזרה. בחרתי באונקולוגיה משום שראיתי עד כמה החולים ובני משפחותיהם זקוקים לא רק לטיפול רפואי – אלא גם לנוכחות אנושית. חולי סרטן מתמודדים לא פעם מול מערכת רפואית גדולה ומורכבת, ולעיתים גם מפחידה. רציתי להיות הגשר שבין המערכת לבין האדם. חלק ב': מהכאב לשליחות חלה בעלך מוטי ז"ל בסרטן. כיצד ההתמודדות 90־ בשנות ה הזו הובילה להקמת בית ההחלמה "אורנית"? ולנו כבר היו 32 מוטי היה איש עסקים צעיר. הוא היה אז בן ארבעה ילדים. הוא החל לסבול מחום ושיעול שלא חלפו, אך המשיך לטוס לחו"ל במסגרת עסקיו. מפגש תורם נתרם הסבא ובן גוריון סבא משמאל ומימין החזון איש סיום עם תקווה להפוך כאב להזדמנות ד"ר ברכה זיסר היא לא רק אשת מקצוע מוערכת, אלא דמות שהצליחה להעניק לחברה הישראלית מתנה שאין לה תחליף: תקווה. היא הזכירה לכולנו שבכוחו של אדם אחד לשנות מציאות של אלפים. סיפור חייה מהווה תזכורת מרגשת ליכולת שלנו להפוך כאב להזדמנות, ייאוש לתקווה, וחיים למתנה שאין לה מחיר. להרשמה למאגר תורמי מח עצם של עזר מציון: .03-9277777 . באתר עזר מציון או בטל 2026 אפריל | ניסן תשפ״ו 69