"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 79 | אפריל 2026 | ניסן תשפ"ו

מראיינת: נעמי חייקה* סיפורה של ד"ר ברכה זיסר מהכאב לתקווה והזדמנות להעניק חיים חדשים לאלפי אנשים בין חג הפסח – חג החירות – לבין יום העצמאות של מדינת ישראל, המסמל את המעבר מעבדות לחירות לאומית, אנו מחפשים לעיתים סיפורים המעניקים השראה ומזכירים לנו מהי עוצמה אנושית ומהי משמעותה האמיתית של נתינה. סיפורה של ד"ר ברכה זיסר הוא בדיוק סיפור כזה. סיפור של אישה שהצליחה להפוך כאב אישי עמוק לשליחות ציבורית רחבת היקף, ולהעניק תקווה – ואף חיים – לאלפי בני אדם. כאשר בעלה, איש העסקים מוטי זיסר ז"ל, חלה בסרטן, יכלה ברכה לבחור בדרך של ייאוש. במקום זאת בחרה לפעול – לא רק עבורו, אלא גם עבור משפחות רבות המתמודדות עם מחלה קשה. מתוך החוויה האישית הזו נולד בית ההחלמה "אורנית", הראשון מסוגו בישראל, המעניק לילדים חולי סרטן ולבני משפחותיהם מקום של מנוחה, ליווי מקצועי וחום אנושי בתקופה הקשה של הטיפולים. בהמשך צמח חזון רחב אף יותר: הקמת המאגר הלאומי לתורמי מח עצם של עמותת "עזר מציון". המאגר, שנולד בעקבות סיפורו הטראגי של משה סחייק ז"ל, הפך עם השנים לאחד המאגרים הגדולים והמשמעותיים בעולם היהודי. בזכותו זוכים כיום מאות חולים בארץ ובעולם להזדמנות שנייה לחיים. את ד"ר ברכה זיסר ראיינתי בתוכנית הרדיו "זמן זהב" ברדיו סול, ובהשראת אותו ראיון נכתבה הכתבה שלפניכם. חלק א': שורשים והשראה ברכה, גדלת בבני ברק למשפחה בעלת שורשים עמוקים בעיר. כיצד ילדותך השפיעה על הבחירות שעשית בהמשך חייך? גדלתי בבני ברק בבית דתי־לאומי, שבו ערכים של צניעות, עזרה לזולת ואחריות קהילתית היו חלק בלתי נפרד מהחינוך. אבל אם אני חוזרת לשורשים האמיתיים שלי – אני חייבת לדבר על סבי. סבי, ר' יצחק גרשטנקורן ז"ל, היה חסיד גור, ציוני ואדם משכיל הוא אסף קבוצת 1924 שדיבר עברית, אנגלית ויידיש. בשנת משפחות – ויחד הם עלו לארץ ישראל. 54 – חסידים מוורשה הם רכשו אדמות באזור שבו, על פי המקורות, שכנה בעבר בני ברק המקראית, והקימו מושבה חקלאית. היו שם רפתות, לולים ושדות. התנאים היו קשים – אקלים חם, מחסור באמצעים ואף יחסי שכנות מורכבים עם שבטים בדואיים באזור – אך למרות הכול הם הצליחו להפריח את השממה. אבי נולד בבני ברק ביום שבו נסלל הרחוב הראשי של המושבה 2026 אפריל | ניסן תשפ״ו 68