36-37 96
מספר את הסיפור האישי
שלי. זה סוג של "בועה".
קהילת החירשים היא די
מבודדת, אך נחשבת מאוד
מחזקת וקרובה" אומר סמי
סירואה וממשיך "נולדתי וגדלתי
בירושלים. ההורים נולדו במרוקו
למשפחות שומעות. כשהגיעו
לארץ הם למדו בבית ספר
לחירשים ונפגשו בפנימייה, בה
למדו בת"א והכירו את הקהילה.
הם עבדו במקצועות כפיים,
כגון: תפירה, נגרות מקצועות
צווארון הכחול. כל זאת בשנות
. הם לא ידעו קרוא
50 -
ה
וכתוב. במקביל למדו את שפת
הסימנים וכך למעשה השתייכו
לחברה המקבילה להם".
במשך השנים זוג ההורים הביא
בנים: הראשון, הבכור,
5
לעולם
נולד שומע. "מתנה גדולה מצד
אחד ומעמסה עליו מצד שני.
מאחר והוא זה שליווה אותם
בעולם השומע במשך שנים.
האח השני נולד חירש ואוטיסט
והיה צריך עזרה. האח השלישי
נולד חירש ולאחריו אני, שומע.
ועוד אח אחרון, אף הוא חירש.
אחים בנים. נעזרנו
5
אנחנו
באחי הבכור וגם אני בהמשך
נכנסתי לנעליים שלו ועזרתי
לאחיי החרשים ולהורים"
מסביר סירואה את אופי ואופן
הפעילות בתא המשפחתי
המיוחד "מצד אחד, זה סוג של
מזל טוב כי הם נעזרו בנו וכך
הם היו פחות תלויים בשכנים
או בבני משפחה אחרים. אחיי
ואני היינו למעשה אחים - הורים
לכל דבר ועניין. צריך לזכור שאז
לא היו שירותי תרגום..."
יתר על כן, על נגישות לא היה
עם מי לדבר. "המושג 'נגישות'
הוא חדש יחסית, אז לא היה
כלום. המצב לא היה פשוט
בעיקר להורים. למשל, היינו
עושים עבורם שיחות עבודה
להעלאת שכר או מתרגמים
להם את החדשות בערב
כדי שיהיו בעניינים, מבצעים
עבורם טלפוניים של הסידורים
היומיומיים בבית ועוד" מסביר
סירואה את מציאות חייו כילד.
הייתי כשנתבקשתי
10
"בן
לתרגם לאימא שלי מה
שהרופא אמר וזה לא היה
הכי נעים, במיוחד כשמדובר
בעניינים אינטימיים של אימא
שלך או כשאבא צורח מעצבים
כשלא מבינים אותו ברחוב
בגלל טרטורים ואתה לא יודע
מה לעשות והפקידה אומרת לי
'תרגיע את אבא שלך, אחרת,
נקרא למשטרה...' זה ממש לא
נעים".
הסיטואציות הללו השפיעו
מאוד על נפשו של סירואה
הצעיר: "הבנתי על בשרי
בצורה המוחשית ביותר, עד
כמה הפער גדול בין העולם
השומע לחירשים. כמה צורך
יש במישהו או במשהו כדי
לגשר על הפערים. כדי להגיע
לכך, צריכה להיות רגישות רבה
לזה. אני מבין שזה היה אירוע
מכונן בחיי להתחיל פעול למען
השגת הנגישות. מבחינתי,
חשתי שזה היעוד שלי ונערכתי
לכך בהתאם"
כיום, הוא מקיים הרצאות
בתחום הקשר בין העולמות
על מנת לגשר בין העולמות.
סירואה מצביע על כך שהיום
קיימת דילמה בכל הקשור
לשימוש בשתל באוזן. לדבריו,
מצד אחד, מערכות החינוך
והרפואה דוחפות לעשות
ניתוח מאחורי האוזן על מנת
להכניס את המכשירים לתוך
האוזן. מדובר בסוג של רכיב
אלקטרוני בצורת שבלול והוא
שולח אותות למוח. יעיל ביותר
לבצע זאת בגיל שנה, לפני
שהאזור מתנוון והזהות של
החירשות מטשטשת, אז יוכלו
לשמוע טוב יותר ויהיו
עצמאיים, בדומה לשימוש
"לגשר בין עולם החרשים לשומעים, זה היעוד שלי!"
הייתי כשנתבקשתי לתרגם לאימא שלי
10
בן
מה שהרופא אמר וזה לא היה הכי נעים, במיוחד
כשמדובר בעניינים אינטימיים של אימא שלך
או כשאבא צורח מעצבים כשלא מבינים אותו
ברחוב בגלל טרטורים ואתה לא יודע מה לעשות
והפקידה אומרת לי 'תרגיע את אבא שלך, אחרת,
נקרא למשטרה...' זה ממש לא נעים
חלק מההורים החירשים יעדיפו להשאיר את
הילד חירש ולא לבצע ניתוח. ילדים של הורים
חירשים מפחדים לאבד את הזיקה להורים
ולתרבות של ההורים. צריך לזכור שתפקודית הם
שומעים יותר טוב לאחר הניתוח, אבל יש עדיין
פערים. הרבה פעמים זה גם לא מצליח. חשוב
לזכור שזהו שלב מעבר והוא לא מושלם
מתוך אחת ההרצאות
*המכשיר אינו מחליף טיפול תרופתי ככל שזה מומלץ ע"י רופא, יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש.
. ט.ל.ח
31.5.2017
*ההתנסות כפוף לתקנון *עד גמר המלאי למבצע *בתוקף עד
קיור לייזר
-
בי
מכשיר רפואי ביתי עם הפעולה הכפולה
מטפל גם בכאב
וגם במקור הבעיה
כאבי גב, כאבי ברכיים, צוואר,
לטיפול ביתי ב:
מרפק טניס, ארטריטיס, דלקות ובעיות אורתופדיות
, בי-קיור סטנד מתכוונן!
חדש
לקבלת מחיר מיוחד
ניתן להזמין את
המכשיר לתקופת
יום*
30
התנסותשל
*3414
חייגו:
מתנה לחברי הארגון
+
מבצע מיוחד
המלצתשלומי תנעמי, חבר בארגון נכי ישראל:
“אני מאוד מרוצה מהבי-קיור לייזר ומרגיש שתורם לי רבות. גם אשתי וגם
אני עם מוגבלות, נהנים מהמכשיר ומברכים את הארגון על שיתוף הפעולה״
מיקי
ברקוביץ׳
45 ,
יפתח
יועץ ארגוני
״גם אני לא האמנתי!
עד שניסיתי
את בי-קיור
לייזר בעצמי
והכאב עבר!"
עד שגיליתי
שמיקי
משתמש בו"
2017
אפריל
|
ז
"
ניסן תשע
34