תשע"ד יולי 4102
43
שאלה: ובכל זאת מאיפה יבוא הכסף?
כולם אומרים שאין כסף...
בוא נעשה חישוב קטן, התוצר
ספורטא:
הלאומי עומד על 000,1 מיליארד שקל.
כלומר מה שמציעה הוועדה, זה %8.0
מהתוצר, שזה כלום, וגם על הכלום הזה
קופצים כולם שאין כסף. אבל תאמין לי
הכסף נמצא אם מתקצבים אותו. קח
לדוגמא את תקציב הביטחון הוא הועלה
ב-4 מיליארד. המע"מ ששר האוצר הכריז
עליו שירד, מהווה 5.2 מיליארד שקל, כבר
יש לנו 6 מיליארד שקל. אבל אף אחד
לא מדבר על זה.
בחישובים של הוועדה נושאי הדיור
אמורים להוות 6.1 מיליארד שקל, ואת
זה אומרים שאין, אבל להוריד מע"מ
יש. אם נוסיף לזה את הטבות המס
לחברות הגדולות שמגיעים לכדי 8-7
מיליארד שקל, כבר אנחנו מדברים על
41 מיליארד, ותאמין לי שיש עוד הרבה
כספים לקושש ולאסוף.
שאלה: אז בעצם אנו נמצאים באותו
מצב תמידי מזה שנים. מה עושים?
נכון, בעצם אנו נמצאים
ספורטא:
במעגל כזה שבסופו של דבר נכנסנו
אליו, למעשה, לתוך מסגרת. קיבענו
את עצמנו בחשיבה כלכלית שבעצם אי
אפשר לעשות כלום אף פעם וזה תמיד
יהיה ככה. בוא תיקח עוד דוגמא, בנסיגה
מרצועת עזה הוסיפו המון כסף לביטחון
ולמתן פיצויים למפונים. זה למעשה
חישובי קופסא, אשר לא נחשבים
בתקציב. לדבר הזה הוקצעו 01 מיליארד
שקל. כלומר, כשרוצים מוצאים. אבל
תמיד יטענו שאין כסף להוריד את העוני.
אתה שואל- זה לא דבר מספיק חשוב
שצריך לעשות משהו בעניין? הבטיחו
להוסיף לביטחון התזונתי וזה עדיין לא
הוסדר. אנו למעשה תקועים באיזה מקום
שחייבים לנתק את הקשר הזה, ואת זה
יכול לעשות רק הציבור ולא הממשלה.
שאלה: ובכול זאת מה לדעתך ניתן
לעשות?
השאלה עכשיו היא מה
ספורטא:
אנחנו, האזרחים, עושים עם זה? ומדובר
בסכומים לא גדולים, כמו שאמרתי
מדובר במינימום שבמינימום. גם בתקציב
כמעט סגור ניתן להעביר מסעיף לסעיף.
אתה מצפה שהממשלה תהיה אחראית
ושאם הקימה ועדה היא תיישם את
הדברים, אבל שום דבר לא זז, מספרים
לנו סיפורים, מחלקים לנו סוכריות
במקום באמת לטפל בעניין. לדוגמא: שר
התקשורת אומר שלא תשלמו את האגרה
לטלוויזיה - זה סוג של סוכרייה, וכמו
ששר האוצר אומר לא נעלה את המיסים,
זה עוד סוג של סוכרייה, אבל אחר כך
נצטרך לשלם את זה בצורה אחרת.
מה שישחרר אותנו מהמבוי הסתום זו
פעולה של האזרחים ואיך לעשות ומה
לעשות זה כבר סיפור אחר. עכשיו מחכים
לבחירות הבאות או להשמיע קול גדול,
זעקה גדולה. אם לא, שום דבר לא יזוז!
שאלה: אז מה צריך כאן מרד אזרחי?
אני בעסק הזה כבר המון
ספורטא:
שנים, מכיר את המספרים ותאמין לי
שאפשר לעשות אחרת. מפגני המחאה
הגדולים ב-1102 הזיזו משהו אבל לא
מספיק. צריך להפעיל לחץ על הממשלה
ע"י האזרחים אין דרך אחרת. קח למשל,
את ממשלת הלייבור באנגליה ששמה
לה למטרה להוריד את העוני והשקיעה
המון במפעלי הזנה וקצרה הצלחה, אבל
כל תכנית בלי כסף לא תצליח. חייבים
להקציב לזה את המשאבים הדרושים.
שאלה: איזה מודל יניח את דעתך לגבי
הגדרת משפחה שחיה בכבוד?
לצערי, הועדה התחמקה
ספורטא:
מהגדרה מספרית לגבי מה זה משפחה
שחיה בכבוד. הממשלה לא רוצה להתעסק
בזה. בהרכב של ארבעה אנשים במשפחה
לחיות בכבוד הוא פרמטר של מספרים
כספיים שצריך להציג אותם.
החשש הוא שהגדרה כזו תציג סכומים
גבוהים והממשלה לא רוצה לעשות
זאת כדי לא לעמוד במצב קשה. לצערי,
גם הועדה בסופו של יום לא הגדירה
את המספר שמלמד או מצביע על מה
זה משפחה שחיה בכבוד בפרמטרים
כספיים.
"אתה מצפה שהממשלה
תהיה אחראית ושאם
הקימה ועדה היא תיישם
את הדברים, אבל שום
דבר לא זז, מספרים לנו
סיפורים, מחלקים לנו
סוכריות במקום באמת
לטפל בעניין."
ליד: "לצערי, גם הועדה
בסופו של יום לא הגדירה
את המספר שמלמד
או מצביע על מה זה
משפחה שחיה בכבוד
בפרמטרים כספיים."
"בעצם אנו נמצאים
במעגל כזה שבסופו של
דבר נכנסנו אליו. קיבענו
את עצמנו בחשיבה
כלכלית שבעצם אי אפשר
לעשות כלום אף פעם וזה
תמיד יהיה ככה."
