75
המעבר לחיפה
אז, בניגוד להיום, הלכנו לכל מקום שבו נמצאה לנו עבודה ולא היינו בררנים
כל כך. במשרד החינוך הסבירו לי כי עבודה קיימת יותר באזור חיפה ואנחנו
מיהרנו לשכור דירה קטנה בעיר זו שם התחלתי ללמד מיד בשני בתי
ספר, בואדי סליב )הכרמלי( ובמושבה הגרמנית )שלווה(. כדי להשלים את
הכנסתי לימדתי גם בבית ספר בטבעון, ומאוחר יותר לימדתי בבית ספר
רביעי בקיבוץ שער העמקים. בהמשך התחלתי לאמן קבוצת כדורעף
."
ב"הפועל חיפה
הקורא ספר זה כבר הבין, בוודאי, שהספורט היה בשבילי לא עיסוק. הוא
היה תחביב, אהבה, וחוץ מהמשפחה, תמצית חיי בכל שנותי. לא הסתפקתי
רק בעבודה בתחום זה. זמן קצר אחרי בואי לעיר חיפה הקמתי
בהפועל חיפה קבוצת בוגרים, ואף ארגנתי טורניר כדורעף ארצי מגן
העצמאות בהשתתפות של ארבע קבוצות בכירות בליגה ראשונה. הייתי
.
מאמן יחיד שארגן טורניר ארצי גדול בכדורעף
חודשיים אחרי שנישאתי פרצה מלחמת סיני ואני גויסתי לשירות מילואים
לשמירות בגבול ירדן. נשבעתי שגם ממלחמה זו אצא חי, והבטחתי לעצמי
שאם אחזור הביתה בשלום אארגן בטבעון אירוע ספורטיבי ארצי. כשחזרתי
,
הביתה משירות המילואים, נודע לי שדורון סגל, בנו של ראש המועצה
נהרג בקרב על המיתלה. החלטתי לארגן את אותו אירוע על שמו. קראתי
למפעל זה "מירוץ סיני" והוא מתקיים השנה זו הפעם ה 64 . זהו מפעל
.
הספורט הותיק בארץ, שנוסד במסגרת הפועל טבעון, המועצה, והמתנ"ס
חברי בהפועל טבעון התנגדו בהתחלה לעניין. התברר כי עלות ההפקה
.
תגיע ל 08 לירות, סכום נכבד מאוד באותם ימים. אבל אני כדרכי התעקשתי
אמרתי שנגייס כסף מכל אנשי המקום, וכך אמנם היה. משפחת סגל עצמה
תרמה סכום יפה. גם מזכיר המועצה, צבי שחר, גייס כסף. המירוץ היה
.
מרשים, והגיעו אליו ספורטאים רבים מכל רחבי הארץ
פרק מס' 6 מהשירות בצה"ל ועד להקמת המשפחה