74
פרק מס' 6 מהשירות בצה"ל ועד להקמת המשפחה
הנאצים רצו להשמיד אותי, ואני ממשיך כאן, בארץ ישראל, את משפחת
.
אטקין
בחתונה נכחו גם חברי ממגדיאל, שחלקם היו עתה כבר קצינים גבוהים
בצבא. היו שם חיים נאדל , לימים תא"ל, )עימו אני מצוי בקשרים טובים
עד עצם היום הזה(, אפרים פיחוטק'ה חירם, תת אלוף, מי שעתיד להיות
.
ראש המועצה המקומית רמת השרון, ישראל ברגיל )פריליכמן(, יעקב שריד
הייתי גאה בעצמי. הייתי גאה בהם. שרנו ורקדנו עד אור הבוקר וכולנו
.
נהנינו מאוד
כזכור, היו אלו השנים האחרונות של תקופת הצנע. אמנם גם אז נמצאו
זוגות צעירים שהזמינו אוכל מוכן )קייטרינג(, אבל כל זאת היתה נחלתם
של העשירים בלבד. אני זוכר היטב כי אביה של רבקה ואימה וילדיהם טרחו
,
ועמלו במשך שלושה ימים על הכנתו של האוכל למסיבה. הם קנו ירקות
פירות ובשר והכינו את המזון לסעודה. תזמורת קטנה ניגנה, צלם של פוטו
ארדה צילם, ולנו היתה זו חתונה מושלמת. ידעתי שיהיה לי טוב עם נערה
.
זו
את ירח הדבש שלנו עשינו בנהריה, אבל את הלילה הראשון, כראוי לזוג
טרי, בילינו במלון ברחוב אלנבי, שאת שמו שוב אינני זוכר. למחרת נסענו
לנהריה. תפסנו טרמפ על משאית שהובילה אנשים לצפון כי היתה שביתת
אוטובוסים וכך הגענו לעירם של
.
הייקים. מקום לא הזמנתי מראש
.
"אינני רוצה מלון", אמרתי לרבקה
"כשנגיע לשם כבר נמצא צימר". וכך
היה. איתרנו צימר חמוד, קרוב מאוד
לחוף הים של נהריה, שם בילינו את
.
חמשת הימים של ירח הדבש שלנו
,
כשחזרנו, שכרנו דירת חדר בחיפה
ברחוב מסדה ליד הטכניון. כלכלית
לא היתה כל בעיה. מאוחר יותר אף
הוצע לנו, ניצולי השואה, לקבל
פיצויים מגרמניה. עלי לומר כי
בהתחלה לא רציתי לשמוע על
.
אפשרות זאת. בהמשך התרציתי
"יותר טוב שהכסף ילך אליך", שכנעו
אותי חברי, "מאשר שישאר בידיהם
של הגרמנים". ברצוני לציין כי הכסף
לא שיפר באופן משמעותי את
.
מצבנו, אבל הוא סייע מעט פה ושם
חסכתי חלק מהמשכורת לחודשים
.
הבאים
20.8.1956
רבקה ומיכאל אטקין ביום חתונתם