71
הפגישה עם רבקה
כבר בזמן לימודי במכון, עם עבודה קבועה ומסודרת, הרגשתי פנוי יותר
לחפש לעצמי חברה. עלי להודות כי עד אז אמנם התראיתי פה ושם עם
,
בחורות, אך חברה של ממש לא היתה לי עד אז. חיפשתי חברה טובה
מיוחדת לחיים, דבר שחסר לי כל הזמן. נקודת המפנה חלה כשנתיים אחרי
שחרורי מהצבא. הייתי אז בן 22, והדרכתי חניכי גדנ"ע ויחד עימם צעדתי
.1954
במצעד של תל אביב בשנת
עם סיומו של המצעד התחלנו כולנו לרקוד במעגלים בכיכר דיזנגוף, על
בגדי החאקי שלנו. יחד ירדנו לחוף הים והתחלנו לשיר. יחד עימי היה חברי
צבי, מקיבוץ גן שמואל. כדרכם של בחורים צעירים, התחלנו לסווג את
הצעירות: מי נאה יותר, מי נאה פחות. כששאל אותי צבי מי לטעמי היא
.
היפה ביותר, ננעצו עיניי בצעירה מתוקה להפליא
למרות שלא הייתי בין האמיצים, לפחות בכל הנוגע למין היפה, התקרבתי
אל הצעירה הנאה. לידה ישב בחור אחד, שמאוחר יותר התברר כי הוא ידיד
או חבר. החלטתי שדבר לא יעמוד בדרכי אל אותה נערה חמודה. אינני יודע
:
מהיכן שאבתי את העוז והחוצפה, אבל בשלב מסוים נגשתי אליה ואמרתי
"?
"שלום, קוראים לי מיכאל, מה שמך
."
"רבקה לוי, נעים מאוד
"נעים מאוד, אנחנו איננו מכירים, אבל הייתי רוצה לפגוש בך שוב, כדי
להכיר אותך יותר". אורו עיני מול נערה יפה זו. היו שם עוד בנות אבל אני
.
רציתי אותה, ולא טעיתי אז והיום. בחירת ליבי לנצח
רבקה לוי הפתיעה אותי. לא רק שלא דחתה אותי, אפילו הסכימה להפגש
איתי והעמידה אותי במבחן. לקראת הפגישה הראשונה עמדתי נרגש בכיכר
,
)שאיננה קיימת היום עוד( בפינת הרחובות אלנבי והמלך גורג' בתל אביב
במקום בו היתה מצויה אז חנות "נעלי פיל". אני הגעתי כמה דקות לפני
המועד שנקבע. והנה חולפות להן חמש דקות, ועשר דקות, וחצי שעה
.
ורבקה לוי איננה באה
אינני יודע עד היום מה דחף אותי להשאר במקום, אבל אני כן זוכר שאחרי
,
שעתים תמימות של עמידה באותה פינת רחוב הופיעה לפתע רבקה
שואלת: "נו, אתה עדיין כאן?" אני הייתי אז בן 22. רבקה היתה סטודנטית
.
בת 81 בסמינר גבעת השלושה. זה קרה לפני 05 שנים ומאז אנחנו ביחד
אבל הרומן עם רבקה לוי, והחיזור אחריה, לא היו מהדברים הפשוטים. פעם
או פעמיים אחרי שנפגשנו שאלה אותי חברתי החדשה: "אז מה אתה חושב
"?
שיגידו עליך בני המשפחה שלי
פרק מס' 6 מהשירות בצה"ל ועד להקמת המשפחה