51
פרק מס' 4 אני מחפש את אימי
רוסיים יכולים להורגך בגלל כלום? מה אתה חושב שאתה עושה?". לי לא
.
היה ספק, כי עלי להמשיך בחיפושים
דוד תנא היה אולי אדם טוב, אבל לא ידע מה לעשות עם ילד שובב ועצמאי
כמוני. היום ברור לי שחוסר יכולתו להשתלט עלי גרם לו לתיסכול רב. מעבר
.
לכך, הוא תכנן לעזוב את רוסיה, לשים פעמיו לאמריקה או לארץ ישראל
אולי חשש כי אכביד עליו. אני מניח שבגלל דוחק הזמנים, שהיו לו גם בעיות
אישיות משל עצמו, למרות שאהב אותי כמו את בניו, הרשל וזליג. אני
.
רציתי, בכל מקרה, להישאר עימו. הוא היה קרובי היחיד
אני נמלט מבית היתומים
אולי חשב תנא שהוא עושה את הטוב ביותר עבורי ויום אחד קנה לשנינו
כרטיס רכבת לוילנה הרחוקה. עבורי היה זה מסע ארוך של שעות נסיעה
רבות. בוילנה נסענו יחד לבית ענק, שם התבקשתי להשאר. רק מאוחר
יותר הבנתי שהגעתי לבית יתומים יהודי, המיועד לילדים שהוריהם נספו
.
במלחמה. והיו רבים רבים כאלו, שנזקקו להשגחת מבוגר
אבל אוי לאותה השגחה. בית היתומים של וילנה התגלה כמוסד קר, חסר
לב, שצוות המדריכים לא הרעיף אהבה וחום על היתומים היהודים ששהו
.
בו. יותר נכון יהיה לומר כי קיבלנו שם מעט מאוד מזון, והרבה מאוד מכות
המדריכים צעירים, וחסרי ניסיון,לא מחונכים ולא מלומדים היכו אותנו
על דברים של מה בכך. אולי בדרך זו רצו להשליט סדר ומשמעת. היה ברור
.
כי עלי להמלט משם בהזדמנות ראשונה
,
ושוב הצילה אותי התושייה שלי. אני מניח שלו הייתי ילד שונה, חלש יותר
פסיבי, הייתי נותר במקום, אומלל, חסר שמחה. לא אני. עוד באותו יום
גמרתי אומר: שם אינני נשאר יותר. למחרת, בשעה חמש בבוקר, עם זריחת
החמה, קמתי ממיטתי. הבטתי סביב. איש לא היה באולם השינה, גדוש
.
המיטות. הרגשתי חלש, עייף, אבל נחוש בדעתי ללכת לא ברור לאן
יצאתי החוצה. גם כאן, לא היה איש למעט השומר ששאל לאן הולך
,
ילד קטן כמוני בשעה כה מוקדמת בבוקר. "אה", אמרתי לו מבלי להתבלבל
.
"אחד המדריכים שלח אותי לקנות משהו, ואמר שאשוב מיד. זה מה שאעשה
"?
אתה יכול לתת לי לעבור
השומר היסס, הניח לי, ואני חמקתי החוצה, אל רחובותיה המנומנמים של
וילנה. אכן, בריחה נאה. הייתי בעיר בלתי מוכרת לחלוטין, מבלי לדעת לאן
.
אני הולך, ללא קופיקה )אגורה( בכיסי וכמובן בלי מים או מזון, עצוב ומדוכא
התנחמתי במחשבה שלבית היתומים הנורא, שבו מרעיבים ומכים, שוב
אינני חוזר. היה ברור כי גם לביתו של תנא חודוש אינני חוזר. הוא הלא יקח
.
אותי חזרה לוילנה. מה אעשה בכל זאת? הייתי מבולבל ומדוכא