זו היתה גם הסיבה שאבא וסבא שאול רפאל תקעו יתד באותה עיירה
קטנה. בהיותם אנשי מסחר ממולחים, זיהו מראש את הפוטנציאל העיסקי
הטמון בקרולבשצ'יזנה והחליטו להקים במקום את המטה של עסקיהם
הרבים. זמן קצר אחר כך בנו במקום את בתיהם הגדולים. מאוחר יותר
80
הגיעו למקום גם שאר בני המשפחה. בהמשך, התגוררו בעיירה שלנו
.
משפחות יהודיות, רובם בעלי עסקים קטנים
קרולבשצ'יזנה עצמה היתה עיירה קטנה, עם רחוב מרכזי סלול מאבנים
)סולינג( וסביב הרחובות הנקיים המסודרים נבנו בתי עץ רבים. ליד הישוב
הקטן זרם נהר רחב ידיים, ובסמוך חוות איכרים ציוריות ובהם בעלי חיים
שונים )כמו פרות, כבשים, סוסים וחזירים(, שדות חיטה גדולים, מטעים
.
של עצי פרי ועשב ירוק ורענן בכל חלקה פנויה
למרות שאני מספר לכם על שנות השלושים )של המאה ה 02(, הרי שעל
אבני הרחוב קיפצו כבר מכוניות חדשות, לצד העגלות והכרכרות. בשני
צידי הרחוב היו ממוקמות חנויות, ביניהם האטליז הכשר, שם היתה אימי
.
קונה את הבשר לקראת השבת ושאר ימי השבוע
הקשר עם האוכלוסיה המקומית התנהל בלא קשר לאמונה או דת. גויים
ויהודים גרו בקרולבשצ'יזנה בכפיפה אחת, מנהלים זה עם זה חיי מסחר
ערים, מרבים בעזרה הדדית. הילדים שיחקו זה עם זה ברחובות. המבוגרים
קנו מאבא מגרשים, מכרו לו דירות, וחלק משגשוגה של העיירה בא לה
.
בשל קשריה עם משפחת אטקין
לא פלא, שהשם אטקין היה מפורסם מאוד באזור. הבית המה מאנשים
ללא הרף, כאלו שבאו לעשות עיסקאות שונות עם אבא, אבל לא רק. כבר
.
אז, התחלתי להפנים את מידת הכנסת האורחים של בני המשפחה כולה
יהודי המזדמן לאזור, הולך אורח, קבצן או סתם נווד כל כולם התקבצו
ובאו אל תוך ביתנו, ולבית סבא או לבית אחד הדודים. לאמא ואבא היה
.
חלק נכבד ביצירת האווירה הנעימה בבית
כאן מצאו תמיד בית חם, מזון, ואוזן קשבת. בדרך
כלל, אם היו נזקקים, גם יצאו מהבית ומטבעות
מצלצלות בכיסם. זכור לי בית הומה מאדם, מלא
שמחת חיים, שהצחוק והשירה אינם חדלים בו
,
לעולם. היה נפלא להיות לא רק במקום מעין זה
אלא לגדול כבן להורים נהדרים ויפים כל כך. נהנינו
להיות במחיצתם של אבא ואמא, היה לנו נעים
איתם, וחשנו שממש יום חג הוא עבורנו בהיותנו
עם הורינו היקרים חוה ומנחם מנדל אטקין וכל
בני המשפחה. הזכרון הטוב ממשפחת אטקין נשאר
.
לנצח לכל הידידים
פרק מס' 1 ילדות בקרולבשצ'יזנה
12
קושקע יקותיאל אטקין
אח של אבי מנחם/מנדל אטקין