משפחה גדולה ואוהבת
לא רק אמא ואבא היוו את תמונות נוף ילדותנו. משפחה גדולה ניצבה
תמיד ברקע ולמעשה שנינו גודלנו גם על ידי סבא וסבתא, הורי אבא, שהיו
.
בשנות השמונים שלהם
אני זוכר היטב את אביו של אבא, שאול רפאל
ואת סבתי, חיה ליבע לבית קבקוב. זכורים לי בני
(
משפחה נוספים ובן דוד בשם אברהם )בומה
קבקוב שעלה ארצה כחלוץ לפני המלחמה, והפך
ברבות הימים לנהג "דן" ותושב תל אביב. הוא זה
שאיתר אותי במוסד חינוכי חקלאי במגדיאל
.
שאליו נשלחתי מיד אחרי עלייתי ארצה
דמות משמעותית נוספת בחיי היתה סבתא, אמו
של אבא, שהביאה לאוויר העולם שמונה ילדים
)שישה אחים ושתי אחיות(. אני זוכר אותה לא רק
משום שהיתה מכבסת, מגהצת, ודואגת ללא הרף
לתחזוקה השוטפת של בית המשפחה )סבא
וסבתא גרו כאמור, בסמוך לנו, בבית פרטי, יפה
לא פחות(. כילד, אני זוכר במיוחד את מטעמי
הצ'ולנט, הקוגל והדגים שהיתה מכינה לקראת
יום השבת, את הריח המטריף הנישא באוויר, ואת
המשפחה המורחבת המתכנסת בשבתות, לבושה
.
לבן, לשמחת כולם
חגים, בית כנסת ומלמד עצבני
נחשבנו לדתיים ובימי שבת היינו הולכים כולם לבית הכנסת שהיה ממוקם
בביתו של סבא אחד משני בתי כנסת שהיו מצויים בקרולבשצ'יזנה. בית
הכנסת היה בסלון. חדרון זעיר צמוד לסלון הפך בעת התפילה לעזרת נשים
מאולתרת. זוכר אני את אמא עומדת ומדליקה את נרות השבת סמל
.
משפחתי עד עצם היום הזה
פרק בלתי נשכח בחיי התרבות שלנו היו החגים. ראש השנה עבר עלינו
בבית הכנסת, ובהמשך זכורים לי בני המשפחה לבושים לבן המברכים
.
זה את זה בשנה טובה ובחתימה טובה
אבל החגיגי והאהוב מכולם היה חג הסוכות. כמה ימים קודם לכן, אני נזכר
בגעגוע, היה אבא אוסף את אחיו, ויחד הולכים כולם אל חצרו הגדולה של
.
סבא שאול רפאל
פרק מס' 1 ילדות בקרולבשצ'יזנה
10
אבא קמינסקי אח של אמא
1930
נסע לארגנטינה בשנת
סבתא חיה ליבע אטקין
(
)לבית קבקוב