פרק מס' 1 ילדות בקרולבשצ'יזנה
3
?
במה אפתח את ספרי
האם עלי לפתוח ברגע לידתי בעיירה קרולבשצ'יזנה, שנבנתה סביב תחנת
,
רכבת קטנה ברוסיה הלבנה, או שמא עלי לתאר את אותו רגע נורא בגטו
כשהכדורים שורקים מעל ראשנו, ועלי להחליט אם להמשיך עם דודתי
לאה ואחי התאום חיים שבתאי, או להרפות מידיה ולהמלט אל היער ואל
?
הפרטיזנים
התחלות רבות לסיפור חיי, אך דומני שאבחר במותו של אבא, מנחם מנדל
אטקין בן שאול רפאל וחיה ליבע לבית קבקוב, בשנת 1491, חודשים ספורים
לפני כניסתם של הגרמנים לקרולבשצ'יזנה. מדוע אני בוחר לפתוח דווקא
.
באירוע טראגי זה? משום שמדובר, למעשה, בנקודת תפנית מכרעת בחיינו
מאותו יום ואילך עתיד הכל להשתנות. ואם עד אותו יום חיינו כמשפחה
יהודית אמידה, מוגנת, ובטוחה, הרי שממותו של אבא היקר באדם התחלנו
,
לראשונה בחיינו לחוש מידה הולכת וגוברת של חוסר ביטחון, של יראה
.
והדברים הלכו והתגלגלו לאן שהתגלגלו
נראה היה כי מותו הבלתי צפוי והנורא של אבי מנחם מנדל היה כעין
תחילת התמוטטותו של טור קלפי דומינו. בהתחלה המוות הפתאומי של
בחור יהודי חסון בן 23. בהמשך החיים לבד, בצילו, ואחר כך קריסתו של
'41
הסכם השלום המדומה בין רוסיה לגרמניה, פלישת הנאצים בקיץ
וחיסול העסק המשפחתי )זכור לי כי במשך זמן רב לא עיכלנו אני ואחי
.(
את מותו של אבא, את העובדה שהוא איננו עוד ביננו
מותו של אבא, אם כן, הוא קו השבר. זהו האירוע שמבדיל לא רק בין ילדותי
המאושרת שהסתיימה מוקדם מדי לבין סיוט המלחמה המתמשך
,
והחיים הקשים; דמותו של אבי מסמלת בעיניי את העושר הפיזי והתרבותי
הפולקלור, את כל מה שהיה ונבנה בעמל רב במשך עשרות בשנים, וברגע
אחד קצר נמחק ואיננו. כאילו לא היו הדברים מעולם. )איך קרה כל זה? את
.(
זאת שואל אני עד היום הזה