154 / 182
154
2017
, יולי
18
גיליון
הפיקודים והזרועות השונים שאליהם נתמיין. "פיקוד מרכז, ברק ביטון", אמרה
הקצינה. יצאתי החוצה מהאולם וכולם אמרו לי שזה טוב. נכנסנו לחדר והתחילו
להקריא שיבוצים: "גדס"ר נח"ל - ברק ביטון", אמרה הקצינה. מה זה גדס"ר? ומה זה
נח"ל? לא הבנתי שום דבר. [...] שאלתי מדריכים אחרים בבה"ד מה זה גדס"ר נח"ל,
וכולם אמרו לי שכנראה באמת הייתי טוב בקורס אם החליטו לשבץ אותי בגדס"ר.
"אתה תיהנה", הם אמרו בביטחון רב שלא השאיר לי ברֵרה אלא לחכות ליום ראשון.
***
ביום ראשון בבוקר הגעתי לבסיס והתחלתי טופס טיולים נכנס. בריאיון הפתיחה
עם יואב נשאלתי כל מיני שאלות. השאלה האחרונה הייתה "האם תרצה לצאת
לקצונה?". לא ידעתי מה הכוונה ב"לצאת לקצונה". חשבתי על העתיד, הנחתי
שקצונה יכולה לקדם אותי בחיים. [...] סימנתי "כן" בטופס והנחתי שתמיד תהיה לי
אפשרות להתחרט.
]...[
ֵית לִיד. [...] יואב תמיד מצא לי מה לעשות ועם הזמן התחלתי
ּ
אהבתי את בסיס ב
ללמוד להעסיק את עצמי. את זמני הפנוי הקדשתי לכתיבת מאמרים בנושא כושר,
תליתי דפי מידע בפלוגות וחיפשתי את מי לאמן. [...] המרחק מהבית היה נחוץ אך
הקשה עליי מאוד והייתי זקוק להרבה תמיכה. את דמות האב ששכלתי רק לאחרונה
מילא יואב. הוא פינה מזמנו והקשיב לכל מטען שהיה לי לפרוק. [...] יואב ידע להכיל
אותי בצורה מושלמת ובמקביל ידע לדרוש ממני. הוא לא עשה לי הנחות ונתן
חיזוקים חיוביים כשהיה צריך.
]...[
לאחר שבעה חודשים של שירות בגדס"ר יואב קרא לי לשיחה.
"ברק, כתבת בריאיון הפתיחה שאתה רוצה לצאת לקצונה. זה עדיין על הפרק?"
שאל יואב.
[...] נזכרתי במה שפעם ראובן, גזבר בית-הספר, אמר לי שאני אהיה מפקד בצבא,
והפחד והרצון האלה הניעו אותי לבחור בקצונה. לא הבנתי איך יואב, שבסך הכול
מבוגר ממני בשנתיים, הצליח להכיל אותי ולענות על כל דבר ששאלתי. רציתי
להצליח ולהיות כמוהו, להבין ככה אנשים, לפקד.
]...[
המיונים התקרבו והרגשתי מוכן. המיונים כללו שלושה חלקים, בוחן עיוני על החומר
מ' ומרכזי הערכה. חששתי רק ממרכזי
3,200
המקצועי של הקורס, בוחן פיזי - ריצת
ההערכה אך ידעתי שנקודת החוזק שלי היא בבוחן הפיזי. יום המיונים הגיע, המבחן
המקצועי היה מאתגר וגם מרכזי ההערכה. למחרת השכמנו לבוחן הריצה. [...]
הייתי חייב את זה יותר מכולם, קילומטר לפני הסיום, כולם דבוקים אחד לשני [...]