60 / 64
ספרים
ספרים
60
2010
ינואר
עט השדה
ברק אובמה, נשיא ארצות הברית, כתב את ספרו
, בהיותו
1995
בשנת
1
"חלומות מאבי"
האוטוביוגרפי
הדפיס
2004
סטודנט צעיר למשפטים. בשנת
מהדורה חדשה של הספר ובפתחה כתב:
ההיסטוריה הקולקטיבית, העבר הזה, נוגעים ישירות
בעברי הפרטי לא רק כי הפצצות של אלקאידה סימנו
בדיוק מעורר חלחלה כמה מהנופים של חיי - את
הבניינים והדרכים של ניירובי, באלי ומנהטן; לא רק
בספטמבר הפך שמי
11
כי בעקבות ההשלכות של
למטרה ללעג, באתרי האינטרנט המוקדשים לכך, מידי
פעילים רפובליקנים נלהבים מדי; אלא גם כי המאבק
שמתחת לפני השטח - בין עולם השפע לעולם
המחסור; בין המודרני לעתיק; בין אלה שמקבלים
באהבה את המגוון האנושי העשיר, המתנגש, המרגיז
שלנו, בעודם ממשיכים להתעקש על מערכת ערכים
הקושרת אותנו יחד, ובין אלה שיחפשו, תחת כל דגל
או סיסמה או כתבי קודש, ביטחון פשטני שיצדיק
יחס אכזרי כלפי אלה שאינם כמונו - זהו המאבק
2
שעליו נסב, בזעיר אנפין, הספר הזה.
אובמה, ברק. חלומות מאבי - סיפור של גזע ומורשת.
1
.)2004(
הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספריית פועלים
.8 '
שם, עמ
2
ברק הצעיר גדל והתחנך בין שני עולמות, בין שתי
תרבויות - הלבנה והשחורה. ההיסטוריה האישית
שלו, כפי שהיא מתוארת בספרו, מגוללת את
סיפורו של בן לאם לבנה ואב שחור.
הוא נולד בארצות הברית התיכונה לאישה לבנה
אשר נישאה לסטודנט שחור מקניה שקיבל
מלגת לימודים בארצות הברית. בשנה שהוריו
נישאו, נישואי תערובת עדיין הוגדרו עבירה ביותר
ממחצית מדינות האיחוד הצפוני. ברק היה
תינוק כאשר אביו נאלץ לחזור למולדתו. ההורים
התגרשו וברק נשאר לגור עם אימו. כשהיה בן שש
נישאה אימו לבחור אינדונזי והם עברו להתגורר
עִמו באינדונזיה. לימודיו של ברק אובמה התנהלו
בהתכתבות. בהיותו בן עשר, שלחה אותו אימו אל
הוריה בהוואי, להמשיך בלימודיו. על ההתמודדות
שלו בבית הספר החדש בהוואי הוא כותב:
החידוש שבנוכחות שלי בכיתה התפוגג עד מהרה
אצל הילדים האחרים, אבל תחושת חוסר השייכות
3
שלי רק הלכה וגדלה.
הוא חונך וגדל בעת ובעונה אחת בסביבות מגוונות
מבחינה גזענית, משפחתית וחברתית, וכל אחת
מהן הייתה בגדר מכשול.
היה עליו להתמודד עם היותו בן תערובת הגדל
בחברה לבנה בארצות הברית השמרנית של
אמצע המאה העשרים, על כל המשתמע מכך:
להיות חשוף לנידוי חברתי הן בחברה הלבנה והן
בחברה השחורה ולהיות מטרה ללעג של הסביבה.
הוא נתקל בגזענות אשר באה לידי ביטוי בשמות
"...אסור לי לגעת
גנאי, בהערות על צבע עורו (
בדף לוח המשחקים שהיה מהודק ללוח המודעות,
) ועוד. לעומת
85 '
עמ
כי הצבע שלי עלול לרדת..."
זאת, גם כשהיה בחברת חברים שחורים הוא נתקל
בלעג - על "טיפוסים לבנים". במצבים האלה עלו
במוחו תמונות של אימו הלבנה עם חיוכה או של
סבו וסבתו, ואז היה משתתק.
ההתמודדות עם הביטויים הגזעניים הדו-כיוונים
העסיקה אותו במהלך כל חייו, ועליה אמר:
.67 '
שם, עמ
3
לגדול בין שני עולמות
בעקבות ספרו של ברק אובמה
"חלומות מאבי"
שושי שקד
אשלים