58 / 64
58
זרקור על תכנית
2009
פברואר
עט השדה
המשותף של אימהות וילדיהן במסגרת ההוסטל,
הורחבה התכנית, בסיוע “אשלים”, גם לאימהות
וילדיהן בקהילה - הן לאלה שסיימו את התכנית
בהוסטל והן לאימהות וילדים שלא נזקקו
למסגרת ההוסטל. בשלב הראשון
פעלה התכנית רק במרכז הארץ.
בשלב השני הורחבה התכנית,
בסיוע “אשלים” והקרן לילדים
ובני נוער בסיכון של המוסד
לביטוח לאומי, גם לצפון
הארץ ולדרומה, והורחבה גם
לשלבים נוספים על הרצף
- החל מרגע כניסת האם
למאסר ועד לאחר שחרורה
ושיקומה בקהילה.
תוצאות הטיפול מראות כי
אימהות אלה, שנתפסו כמי שאינן
מסוגלות לטפל בילדיהן, הצליחו
לשקם את חייהן ואת כישורי ההורות
שלהן. מחקר מעקב שבדק את האפקטיביות
של מגוון תכניות ההתערבות שהופעלו בתכנית
) מצא כי “ההתערבות ‘מצילה’ גם
2008 ,
(הראל
את האם וגם את ילדיה, ויכולה לתרום במניעת
ההעברה הבין-דורית של הפתולוגיה ובכך להיות
.)25 ’
משתלמת מכל הבחינות” (שם, עמ
הרציונל להתערבות טיפולית משולבת
אם-ילד
ראוי להדגיש את החשיבות שבמתן כלים טיפוליים
לאוכלוסיית יעד זו, כלים שיאפשרו טיפול רב-
ממדי המתייחס לילד, לאם ולדיאדה אם-ילד.
רציונל הטיפול המשותף בתכנית “אימהות אסירות
וילדיהן” מתבסס על נקודות המוצא האלה:
עקב ההיסטוריה הטראומטית של האימהות, יש
ק
להן קשיים ניכרים במסוגלות ההורית, והילדים
נתונים בסיכון ובמצוקה.
המערכות הקיימות מספקות פתרונות של
ק
שיקום נפרד לאם ולילדיה. בשל חוסר בכלים
נוצר מצב של ניתוקים בין האם והילד עקב
מאסרים, הוצאת הילדים מהבית או יציאת
האם לשיקום במסגרות חוץ-ביתיות לאימהות
בלא ילדיהן. מהספרות המקצועית ומהניסיון
הטיפולי מתברר שיש ידע רב על הנזק
לצמיתות שנגרם לילד שנגזר עליו לעבור
מסידור מעברי אחד לאחר, בעיקר בשנים
הראשונות של חייו. לכן יש חשיבות רבה
למניעת הניתוק בין האם לילד או לקיצורו על
ידי בניית תכניות לטיפול משותף.
אם ניתן לשקם תפקוד אימהי ולסייע בהיווצרות
ק
דיאדה אם-ילד מתפקדת בשנים הראשונות
הקריטיות לחיי הילד - חלופה זו עדיפה על פני
ניתוק הילד מזהותו המקורית (באמצעות אימוץ
או משפחות אומנות).
התכנית “אימהות אסירות וילדיהן”
התכנית “אימהות אסירות וילדיהן” מספקת מענה
טיפולי מתאים לצרכים המיוחדים של כל אחת
מהאימהות ושל כל אחד מהילדים בתכנית.
תהליך השיקום האישי של האם כולל גמילה
מסמים, לימוד כישורים לחיי היום-יום, פסיכותרפיה
פרטנית וקבוצתית להחלמה מהטראומות הקשות
שעברה בילדותה ובבגרותה, השלמת השכלה
ושיקום מקצועי. בד בבד היא רוכשת הרגלי הורות
“טובה דייה” באמצעות חינוך להורות וטיפול
דיאדי. הילדים מקבלים מענה טיפולי המותאם
אישית לכל ילד, והם משתתפים בטיפול הדיאדי
עם האימהות. הילדים משתתפים גם בפעילויות
העשרה שמטרתן למלא חסכים שחוו עקב קשיי
התפקוד של האימהות. הפעילות לילדים משלבת
פעילויות חינוכיות, יצירתיות, ובילוי של כיף והנאה
כמו הליכה לגן ציבורי ושימוש במתקנים, בילוי
בבריכה, בים ועוד.
האימהות וילדיהן משתתפים יחד בתכניות העשרה
הכוללות טיולים, הצגות, קייטנות ועוד. עקב העזובה
וההזנחה שאפיינו את חיי האימהות בילדותן, הן
חסרות כלים בסיסיים לבילוי זמן של איכות והנאה
עם הילדים, ולכן יש חשיבות עצומה לפעילויות
האלה - הזדמנות ללמוד על האפשרויות לבילוי
זמן משותף עם ילדים.
התכנית הטיפולית לאימהות עם ילדיהן מתבססת
על מודלים שפותחו בשנים האחרונות לטיפול
אלטרנטיבי בנשים עברייניות ומכורות לסמים.
תכניות אלה משקפות פילוסופיה המתמקדת
בכוח של האישה, והן משתמשות בניסיונה
בעבר ובהווה כמנוף לשינוי, ולא רק כמקור של
צער ובושה. מודלים טיפוליים אלה תופסים את
ההתמכרות והעבריינות של הנשים כמנגנון
התמודדות עם חיים של דיכוי והתעללות. בתכנית
מושם דגש על דה-פתולוגיזציה של הסימפטומים.
האימהות שסבלו מטראומות קיצוניות סובלות
ברובן מהפרעת לחץ פוסט-טראומטית מורכבת
). הגישה
Complex PTSD
) (
Herman
, 1992(
הטיפולית מותאמת לידע הקיים היום בעבודה עם
נשים הסובלות מבעיות נפשיות מורכבות בעקבות
טראומות קשות ומתמשכות. האבחנה המקובלת
, במקום האבחנות
Complex PTSD
היום היא
ה”ישנות” של הפרעות אישיות שמתייגות את
הקורבן ואינן מתחשבות, באבחנה ובטיפול,
.)2008 ,
במקורות הטראומטיים של הבעיות (גור
התכנית מספקת לנשים סביבה בטוחה ותומכת
חינוך להורות במסגרת
הטיפול הוא אמצעי חשוב
להגברת תחושת היכולת של
האימהות. התכנית מעודדת
קשר בריא בין האימהות
והילדים. קשר כזה מסייע
לאימהות בשיפור הדימוי
העצמי והתפיסה העצמית,
שכן כישלונן באימהות
הוא מהכישלונות הקשים
והמכאיבים ביותר בחייהן