כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

הקדמה כאשר נפטרה אמנו, נחמה ב־ קפלן, 2.2002 ו. 31 בת והיא 92 שנים, השאירה אוסף של שמונה מחברות וקובץ ניירות כתובים בהם בדלים, כתבה מאז יומן לה מלאו תשעים יום ועד שנים מותה. היומן המתפרסם בזה אינו הדבר היחיד שכתבה. שנים לכן קודם ובעיקר מאז לה מלאו שמונים שנים ואילך ביטאה את בכתב דעותיה, הרגשותיה ורגשותיה, זיכרונות מילדותה ומשפחתה, תגובות לאירועים שונים ותמונות מחייה יומיים. היומ ספר בשם ״דעתי - מחשבות וזיכרונות" - אוסף נבחר מהדברים שכתבה בתקופה זו נערך, הודפס והוגש לה כמתנת המשפחה ליום הולדתה התשעים, והתקבל ידה על בהתרגשות ובשמחה רבה. גם לכך נוסף את כתבה זיכרונותיה מילדותה, מנעוריה ומחייה בארץ במחברת גדולה, לה שקראה "סיפור חיי״ ואשר לא פורסמה. חייה קורות שיתוארו להלן מבוססים על גם כתיבתה זו. אמנו, נחמה קפלן לוין לבית נולדה בדצמבר 1910 , בעיירה סלחן הקרובה לעיר פינסק (כיום בדרום בילורוסיה). סביב היו העיירה יערות עבותים, נחלים וביצות. היה אביה יערן בשירותו בעל של קרקעות אמה באזור, ניהלה את משק הבית. משפחה יהודית־דתית טיפוסית בסביבה כפרית במזרח אירופה דאז. בת ארבע שנים הייתה, כאשר הגיעה לעיירה מלחמת העולם הראשונה - קוזקים על מזוינים סוסיהם, של העץ בתי שריפת התושבים היהודים, גירוש ונדודים בעיירות אחרות באזור, כיבוש גרמני ומצוקה כלכלית. שנות מלחמה אלה, את שגזלו חוויות הילדות הטביעו חותם על עמוק מחשבותיה, זיכרונותיה והשקפת סוף עד עולמה ימיה. לזה נוספו, גם כמובן, השלכותיהן כל של המלחמות האחרות שהתקיימו - חייה בשנות מלחמת העולם השנייה ושואת העם בה, היהודי מלחמת העצמאות בה נהרג בקרב אחיה הצעיר ומלחמות ישראל האחרות בהן עתה ועד מאז השתתפו ובני בניה משפחה אחרים. [ 7 ]