62 / 149
לוגו לוגו
גג גג גג גג גג גג
חיים ומוות
ביד התרגום
העולם הרב־תרבותי מוביל לעלייה בדיונים משפטיים המתקיימים ביותר
משפה אחת, וכפועל יוצא עולה חשיבותם של המתורגמנים כבר קרו מקרים
שבהם תרגום לקוי הכריע את גורלם של נאשמים ועורכי הדין? הם עטים
על כל טעות לכאורה בתרגום, רק כשהם מבינים את השפה כמובן
רוביק רוזנטל
לשון אחר
נ
רי סבנייה היא מרצה לתרגום, מתרגמת ומתו
־
רגמנית. לפני כמה שנים פרסמה מילון ביטויים
עברי־אנגלי רב־מכר, והחיים בכמה לשונות הם
חלק ממנה. בשנים האחרונות היא רתומה לעניין
מרכזי שכמעט אינו צץ באור הזרקורים: התרגום בבתי
המשפט. הנושא אינו חדש, אבל החיים הרב־תרבותיים
הופכים אותו לסיפור יומיומי, אצלנו ובכל העולם.
יותר ויותר אנשים שאינם מכירים את השפה במדינה
שבה הם חיים נקלעים לבתי המשפט כמו גם לחקירות
משטרה, לחקירות שלטונות ההגירה, לכליאה בבתי
סוהר ועוד. בדרך כלל אלה האנשים החלשים יותר
בחברה, חסרי בסיס חברתי או כלכלי. המתרגם, ובעצם
המתורגמן, הוא האוזן והפה שלהם ברגעים קריטיים של
חייהם. לפי הערכה של סבנייה, בישראל מדובר היום
בסדר גודל של 04 עד 05 אלף שעות תרגום בשנה,
וזאת בבתי משפט בלבד. %09 מהן ברוסית, בערבית,
ר
�
באמהרית ובטיגרינית. בארצות הברית %09 מן הת
גומים הם בספרדית.
קהילת המתרגמים יצרה בידול לשוני, שאומץ במילון
האקדמיה לדיפלומטיה שיצא בשנת 9991. "מתרגם"
הוא מי שמעביר משפה לשפה בכתב; "מתורגמן" הוא
המתרגם בעל־פה, המתרגם בתרגום עוקב או סימולטני.
הפועל עצמו, לתרגם, יסודו במילה האכדית "תרגמנום".
המקצוע מתורגמן מופיע בתלמוד כתיאור מי שידע
לתרגם מארמית לעברית, וממנו נוצר שם משפחה נפוץ:
translator
תורג'מן. באנגלית המונחים המקבילים הם
למתורגמן.
interpreter־
למתרגם ו
• • •
רוב המדינות מכירות בחשיבות של התרגום המש
־
פטי ומעגנות אותו בחוקים. יש גם קודים של אתיקה
מתורגמנית. אלא שכדי לממש את החוק ואת האתיקה
נדרשים משאבים, וכך, לפי סבנייה, נוצר מצב בלתי
אפשרי. בישראל מספקות את שירותי התרגום חברות
כוח אדם, השכר בהתאם, וכל אדם שיש לו ידע בשפה
זרה יכול להיות מתורגמן. כאשר המתורגמן אינו מגיע
למשפט, וזה קורה לא פעם ולא פעמיים, עוברים הצ
־
דדים לשיטת האלתור המפורסמת "מסתדרים": החוקר
מתרגם, השופט מתרגם, אפילו המזכירה מתרגמת. גם
אם הגיע המתורגמן, בדרך כלל אין בסביבה מי שיעקוב
אחרי עבודתו, מה גם שלא כל הדיונים מוקלטים ועל
כן קשה לבדוק את טיב התרגום. בארץ נדיר שמוגשים
ערעורים על סמך תרגום לקוי.
אחד הסממנים של תרגום מקצועי הוא כינוי הגוף. המ
־
תורגמן אמור לדבר בדיבור ישיר, כאילו הוא העומד על
הדוכן. לכן עליו לומר "אני" ולא "הוא". אישה שתתרגם
גבר תדבר בלשון זכר, ולהפך. כאשר המתורגמן ידבר
בשם עצמו, הוא ידבר בגוף שלישי: "המתורגמן מבקש".
התרגום המשובש כבר הביא לכמה תוצאות משפטיות.
מבקש מקלט נחקר על ידי רשויות ההגירה ובקשתו
נדחתה. עורכי הדין ביקשו חוות דעת על טיב התרגום,
נרי סבנייה:
"במהלך החקירה
הוציא עורך הדין
מהעד את המילים 'זה
היה זיוף טוב מאוד'.
תרגמתי לעברית
שהזיוף היה מצוין.
עורך הדין התנפל
עליי על השינוי.
עניתי לו שכאשר
אנגלי, המדבר כדרכו
באנדרסטייטמנט,
אומר שדבר מה
הוא 'טוב מאוד',
הוא מתכוון
שהדבר מצוין"
אוקטובר 4102
עורך הדין
׀
62