94 / 149
משפחה
הלכת "התביעה העצמאית" של קטין
פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול
בבג"ץ 21/7044
))2013(
בג"ץ 21/7044
(3102) (להלן:
לערעורים
נמתחה ביקורת על הלכת התביעה העצמאית של
הקטין. בפסק הדין, שניתן על ידי השופטים אליקים
רובינשטיין, ניל הנדל ויצחק עמית, חלה תפנית של
מעבר למבחן מהותי של קיפוח הקטינים, המגבילה
את מסלול התביעה העצמאית של קטינים כדי למ
־
נוע כפל הליכים.
יש להבהיר כי לפי הפסיקה, תביעה עצמאית של
הקטין על ידי אחד מהוריו "נשרה" מסמכויות השי
־
פוט הרבני (לפי סעיף 3 לחוק
שיפוט בתי דין רבניים). הת
־
שתית לכך היא שהילד אינו
צד להליך הגירושים, והוריו
אינם רשאים לייצגו בכרוך
לגירושים מחשש לניגוד אינ
־
טרסים. תחילה נשרה תביעה
בשם הילד למזונותיו (ראו
ר
�
ש
בין היתר בר"ע 96/021
, פ"ד כ"ג (2) 171
גאי נ' שרגאי
ר
�
ש
(9691) (להלן: הלכת
בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון חלה תפנית המגבילה את הלכת
התביעה העצמאית של קטינים בהליכי גירושים. נקבע כי יש לעבור ממבחן
פרוצדורלי למבחן מהותי של קיפוח הקטינים, וזאת כדי להגביל את מסלול
התביעה העצמאית ולמנוע כפל הליכים. הרהורים בעקבות פסק הדין
פרופ' מיכאל קורינאלדי,
המכללה האקדמית נתניה
מיכאל קורינאלדי
פ"ד כ"ה (1)
עברון נ' עברון,
) וכן ע"א 07/404
גאי
פ
�
)). משנת 3002 החילה ה
עברון
373 (להלן: הלכת
סיקה את עקרון הילד כבעל דין גם על תביעה בשם
הילד בענייני משמורת, ענייני חינוך וכיוצא באלה, וכן
בשורת פסקי דין הורחבה ההלכה כי "הקטין עצמאי
לברור לו את הערכאה הרצויה" (ראו לדוגמה בג"ץ
פ"ד נז(2) 578
כץ נ' בית הדין הרבני הגדול
10109/02
(3002)). כאמור, בבג"ץ 21/7044 (3102) חלה תפנית
של מעבר למבחן מהותי של קיפוח הקטינים.
ע
�
בשל ההשלכות של בג"ץ 21/7044 (3102) על מ
רכת התביעות בבתי המשפט
למשפחה, ראוי לפרט את
תקציר העובדות. מדובר בת
־
ביעה בנושא מזונות ילדים,
לאחר שאלה נקבעו בהסכם
גירושים שאושר וקיבל תוקף
של פסק דין בבית הדין הר
־
בני האזורי בירושלים. לאחר
הגירושים הגיש האב תביעה
לבית הדין הרבני להפחתת
מזונות הילדים, והצדדים
שינוי מהותי
התקדים משנה את המבחן
הפרוצדורלי שהיה נהוג לפי
הלכת בית המשפט העליון
זה כ-06 שנה בדבר
זכותו של הילד לתביעה
עצמאית נפרדת באמצעות
ההורה המשמורן
אוקטובר 4102
עורך הדין
׀
94