Page 32 -

לזכרו חופש מול התערבות חירות מול חובה ודאות הכללים מול עמימות העיקרון
ב
־03 השנים האחרונות ניטש ויכוח ציבורי עז במשפט היש־
ראלי המתייחס לשאלה מהו תפקידו של המשפט בזירה הפו ־
ליטית והציבורית, ומה היחס בין הרשות השופטת לשאר
הרשויות: אם רצוי שבית המשפט יהיה מעורב בכל סכסוך, ואם יש
תחומים שבהם בית המשפט צריך להימנע מהתערבות; אם ראוי
שבית המשפט יהיה מעורב בשאלות פוליטיות, בנושאי מדיניות וב ־
תוקפה של חקיקה ראשית; אם עליו להתערב בהחלטות מינהליות
משיקולי חוסר סבירות או שעליו לכבד את שיקול הדעת של הרשות
(אפילו אין הוא נראה לו), כל עוד אין הוא לוקה באי חוקיות או
בהפליה פסולה; אם ישנם נושאים "בלתי שפיטים" שבהם "המילה
האחרונה" בנוגע להפעלת הסמכות מסורה לרשות הרלוונטית שה ־
שפיטות ותום לב
באור של
צדק ומתינות
נילי כהן
או נ יברסיטת תל אביב
סמכות בידיה, או שהכל שפיט ו"המילה האחרונה" נתונה בכל מקרה
לבית המשפט.
בעניין זה הסתמנו שתי עמדות שיפוטיות שאותן נשאו בגאון
השופט אהרן ברק מצד אחד והשופט מנחם אלון מן הצד השני.
השופט ברק נתפס כשופט אקטיביסט, שאינו מהסס מלהתערב בפ ־
עולות של הרשות המחוקקת והמבצעת, שהרחיב את "זכות העמי ־
דה" וצמצם את קטגוריית הנושאים הבלתי שפיטים; ואילו השופט
אלון נתפס כשופט זהיר, שחרד מטשטוש הגבולות ומהשלכותיה של
ההתערבות השיפוטית על מערכת היחסים הכוללת בין הרשויות
השונות. בעיקר חרד היה מהשפעה שלילית שתהיה למעורבות היתר
של בית המשפט על מעמדה של הרשות השופטת. הוויכוח הציבו ־
במחלוקת החריפה על תפקידו של המשפט ועל מידת מעורבותו בלטו
בעשורים האחרונים שתי גישות מרכזיות שנשאו בגאון השופט אהרן ברק מצד אחד
והשופט מנחם אלון מן הצד השני הוויכוח ביניהם התמקד באופן טבעי
במשפט הציבורי, אך יש לו הדים גם במשפט הפרטי
אפריל 3102 עורך הדין ׀ 32