Background Image
Next Page  14 / 40 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 14 / 40 Previous Page
Page Background

השעה היא 00:51 באחד מימי השבוע. שקט

מוחלט. הספות שבחלל המרכזי המזמין שבין

חדרי הלימוד ריקות מאדם: כל התלמידים

נמצאים מאחורי דלתות סגורות, לומדים. באחת

הכיתות המוארות, ארבעה נערים ושתי נערות

בדיוק סיימו פרק במתמטיקה. מספר התלמידים

הקטן עשוי להעיד על הייחוד של המקום, אך

הוא רחוק מלספר את הסיפור כולו. כאן, ביחידת

היל”ה שבפתח תקוה, לומדים נערים ונערות

שכל מסגרות הלימוד האחרות התייאשו מהם.

הנער שנשר מהלימודים כדי לעזור בפרנסת

משפחתו; הנערה שהתייתמה מאמה ולא חזרה

ללימודים אחרי השבעה; נערים שריצו עונש

מאסר או כאלה שנמצאים במאסר בית – לכל

בני הנוער שלומדים בתוכנית להשלמת השכלה

“היל”ה” (השלמת יסוד ולימודי השכלה), יש

סיפור כואב ומורכב. הלימודים בהיל”ה הם

הסיכוי היחיד שלהם להיחלץ מהמצב שאליו

נקלעו, לרכוש השכלה ולעלות על הדרך שתוביל

אותם בסופו של דבר להשתלבות בחברה.

תוכנית היל”ה היא חלק מתחום קידום נוער

במינהל חברה ונוער במשרד החינוך, ומופעלת

על ידי רשת “עתיד”. תלמידיה הם פליטי

מערכת החינוך, בני נוער שנשרו מהלימודים

מסיבות שונות ואינם רשומים עוד בבתי ספר.

הם מגיעים ללימודים בהיל”ה באחת מיחידות

לקידום נוער של הרשויות העירוניות – 031

מהן פועלות ברחבי הארץ - כחלק מתוכנית

ההתערבות של נוער מנותק, לאחר שהופנו

על ידי גורמי טיפול: קציני ביקור סדיר ועובדי

רווחה, ולעתים קרובות גם מתוקף צו בית משפט.

מיעוטם פונים בעצמם ובתמיכת ההורים.

היחידה לקידום נוער מספקת בעבורם את

התשתית הטיפולית באמצעות צוות טיפול

וחינוך. לצדו פועל צוות ההוראה שמספק את

הלימודים, וכך, הטיפול וההשכלה משלימים זה

את זה. השירות ההשכלתי פועל גם במוסדות

סגורים ובבתי מעצר. “אנחנו נותנים שירות לבני

נוער שלא נמצאים במסגרת חינוכית”, אומרת

יפעת קלימרו, המפקחת הארצית של היל”ה

מטעם משרד החינוך. “ילד שנמצא בבית ספר

יכול לקבל את החלק הטיפולי-חינוכי ביחידות

של קידום נוער, אבל לא את הפן ההשכלתי”.

בסך הכל משתתפים כיום בתוכנית כ-000,6

בני נוער עד גיל 91. הם לומדים במסגרת היל”ה

לימודי יסוד ומשלימים עד 21 שנות לימוד.

חלקם אף ישלימו בגרויות ואולי ישיגו תעודת

בגרות מלאה. השירות ניתן חינם.

“לכל אחד נבנית תוכנית לימודים אישית”,

מספרת קלימרו, “והלמידה נעשית בקבוצות

קטנות, בקצב שמותאם ליכולת האישית של

הנער או הנערה”. בשונה מבית הספר, המרכז

אינו סגור בחול המועד או בחודשי הקיץ. כך

למשל, גם בחנוכה למדו כאן. כמו כן, התוכנית

לא נצמדת לשנה קלנדרית. “כל ילד מתחיל

ללמוד מתי שהוא פנוי לכך ורוצה”, מסבירה

קלימרו. “הוא יכול להתחיל את הלימודים במאי

או ביוני, בשעה 00:01 או 00:41, או 00:61 אחר

הצהריים. הוא לומד על פי התוכנית שנקבעה

לו, בקצב שנקבע בהתאם ליכולתו. מלכתחילה

מודיעים לו מתי ייבחן בכמה מקצועות, והצוות

יעשה הכל כדי שהוא יעמוד ביעדים”.

אך תמיד יש הפתעות: ילדים עוזבים,

מרימים ידיים. כשילד עוזב פתאום את

התוכנית, אנשי הטיפול וצוות ההוראה יוצרים

אתו קשר ומנסים לאתר אותו

ולשכנע אותו לחזור, ומרגע

שחזר - מתחילים מהתחלה.

קלימרו מספרת על ילד בדואי

מדיר אל אסד שיצא לעבוד

כ־000,6 בני נוער מנותקים, שנפלטו מבתי הספר הרגילים, מוצאים

מקלט במרכזי היל”ה - המאפשרים להם ללמוד בתנאים ובקצב

המתאימים להם, בשעות שהם בוחרים ואת המקצועות שמושכים

אותם במיוחד. אנשי הצוות שומרים על קשר חם וצמוד עם כל ילד,

ולא מוותרים עליו - גם אם הוא נעלם פתאום: “אנחנו לא מתעסקים

תמירה גלילי

בשאלה למה הוא נעלם, אלא מסתכלים קדימה”

“מנהלים מאבק

עיקש על כל ילד״

ינואר 5102

<

שיעור חופשי

14