Background Image
Next Page  80 / 122 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 80 / 122 Previous Page
Page Background

ÂÈ·‡ Ô‡ˆ ˙‡ ‰Ú¯˘ ÈÓÎ ÂÈ˙„‡ ¯ÂÙÈÒÏ ÒÎ „„

ÌÚ‰ ÈË¢ÙÓ ‡·˘ ÍÏÓ· ‰ˆ¯ ÌÚ‰˘ ‡ˆÂÈ ÍÎÓ Æ¯·„Ó·

Ú˘Â‰È Ï˘ ˘„Á‰ ‰ÊÁÓ‰ ˙·˜Ú· Ɖψ‡‰ ÔÓ ‡ÏÂ

¢ÍÏÓ ¨„„¢ Ï·ÂÒ

ÌÚ Ï˘ Â˜ÂÈ„Î ÍÏÓ Ï˘ Â˜ÂÈ„

∏∞

‰ Ò Ó

י ה ו ש ע ס ו ב ו ל

וד המלך מעניין אותי כגיבור של סיפורי עם.

אם מספר יוצר את דמויות סיפוריו בצלמו הנפ

שי, עם יוצר את גיבורי הסיפור העממי בדמות

נפשו העממית. בשני המקרים המוצר הסופי של

מלאכת הסיפור משקף את הלא מודע, הפורץ אל

פני השטח בעת שנעשית מלאכת עיצוב הדמות.

לכן עיון בדמות של גיבור הסיפור העממי הינו

עיון בנפש העם.

במרחב השפה העברית צמד המילים "מלך

ישראל" מהדהד מיידית עם השם "דוד". לא

שאול, לא אחאב, לא יאשיהו, לא חזקיהו ואף לא

שלמה. על אף שכל אלה מלכו בישראל, בנפש

העם ובשירתו לא קיים הצירוף "שאול מלך

ישראל חי וקיים" וגם לא "שלמה מלך ישראל".

אם העיברית שמרה את הצירוף "דוד מלך ישר

אל", כנראה שהעם יצר את דמותו של דוד

בצלמו וכדמותו.

לכן,

עיון

בדמות

דוד

המשתקפת

מהסיפור

העממי

מאפשר

הצצה לנבכי נפשו של העם

שיצר את הדמות הספרותית

דוד נכנס לסיפור אודותיו כמי שרועה את צאן

אביו במדבר. מכך יוצא שהעם רצה במלך שבא

מפשוטי העם ולא מן האצולה. אבל בפעם הראשו

נה שאנו פוגשים בדוד כדמות פעילה, הסיפור

העממי מלהק אותו בתפקיד לוחם בעימות הגורלי

עם האויב הפלשתי. מכאן שהעם רואה את עצמו

כעם לוחם. ואולם העם - המספר לא מעצב את

דוד בדמות בריון תוקפני, לא בדמות איש צבא

מקצועי, וגם לא בדמות גבר בן כת לוחמים בקיא

ומיומן באמנויות לחימה. דוד איננו סמוראי.

הסיפור העממי מעצב את דוד בדמות

נער חקלאי לוחם, מעין נח תנ"כי, המגיע לשדה

הקרב ישר משדה המרעה שבו רעה את צאן אביו

ובדרך אגב הרג שם דב ואריה, שמפיו הציל גדי

שהאריה כמעט טרף. כאשר שאול שם עליו

חגור -קרב ונותן בידו נשק תקני, דוד הנער

מתנער מהשריון ומהנשק הכבד ויוצא לקרב

כשרק אזור בד וכלי רועים למתניו. העם איננו

רוצה במלך שהוא קלגס ואיש

צבא מקצועי, חגור שריון וצינה

ומזוין מכף רגל עד ראש, אלא

בצעיר אמיץ לב שמוכן לקדם את

המוות בלי פחד.

אחרי ניצחון בזק מפתיע בשדה

הקרב, הסיפור העממי לא מצייר

את דוד כגיבור שיכור תהילה

שמתמכר לחגיגות ניצחון. הסי

פור העממי פונה לעצב את דוד

כצעיר אהוב ואוהב בסצנה אירו

טית נועזת להדהים. יהונתן בא

לקראתו, מכריז שנפשו נקשרה בנפש דוד ושני

הגברים הצעירים פושטים את בגדיהם - ככל

הנראה לעיני כל - עומדים עירומים איש מול

רעהו ומקיימים טקס החלפת בגדים.

כשם שיצא כמעט עירום לקרב כך הוא בא

עירום לרעות הנפלאה של חייו, בלי מחלצות

·ˆÚÓ ‡Ï ¯ÙÒÓ‰≠ÌÚ‰

ÔÂȯ· ˙ÂÓ„· „„ ˙‡

˙ÂÓ„· ‡Ï ¨ÈÙ˜Â˙

Ì‚Â ¨ÈÚˆ˜Ó ‡·ˆ ˘È‡

˙Î Ô· ¯·‚ ˙ÂÓ„· ‡Ï

ÔÓÂÈÓ ‡È˜· ÌÈÓÁÂÏ

„„ ƉÓÈÁÏ ˙ÂÈÂÓ‡·

ȇ¯ÂÓÒ Âȇ

80

Â‰ Ï·ÂÒ Ú˘Â‰È

·˙Î Æȇӷ ȇÊÁÓ

Æ˙ÂÊÁÓ ∑∞

∫ÌÈ˘„Á‰ ÂÈ˙ÂÊÁÓ ÔÈ·

‰ÏÚÈ ¢ÌÈÓ„¢

˙ÈÓÏÂÚ ‰¯Âη·

¨Ë¯‚ËÂˢ Ô¯ˇÈ˙·

¢‰Ê„Ӊ ‰„ÂÒÙ¯¢

‰¯Âη· ‰˙ÏÚ

‡„‡¯· ˙ÈÓÏÂÚ

¨≤ÆπƱ¥≠· Ô„ÂÏ

¢ÍÏÓ ¨„„¢

ד