אתרוג | ניסן תשעט | אפריל 2019 | גליון 83

הייתה תנועת הבריחה. הכול היה חשאי וסודי, וגם אנשי הבריחה לא ידעו אלה על אלה. הם רק ידעו שיש יד מכוונת ויותר הם גם לא רצו לדעת או לשאול, כדי לא לסכן את התנועה כולה במקרה שייתפסו." מחנות העקורים זעזעו את העולם תנועת הבריחה טיפלה בכל הלוגיסטיקה הכרוכה הניצולים בהברחת מאירופה. בהסעה מעיר לעיר ומארץ לארץ, חציית מעברי גבול בעזרת שוחד ותעודות שזויפו במעבדות הארגון, בהברחת הגבולות ברגל בקור ובשלג, בארגון של מחנות מעבר ובטיפול בשוהים בהם בדרכם אל נמלי הים. נתיבי הבריחה שונו מעת עת. ניצולים מרומניה הועברו לטורקיה, וכשזה לא הסתדר הוקם נתיב דרך גרמניה, אוסטריה ואיטליה. משם המשיכו לנמלי איטליה ודרום צרפת בדרך אל ארץ ישראל. בדרכם לארץ ישראל שהו חלק מהניצולים במחנות עקורים בשטחים שהוחזקו בידי בעלות הברית בגרמניה, באוסטריה ובאיטליה. במחנות אלה ניהלה "הבריחה" פעילות ענפה של תמיכה ושיקום בעזרת הסיוע שהעניקו ארגונים של יהודי ארצות הברית, בייחוד הג'וינט, ובעזרת חיילי הבריגדה היהודית הבריטית שבחרו להישאר באירופה ולעזור לניצולים. שליחי הבריחה לימדו את הניצולים עברית, סיפרו להם על ארץ ישראל, הפעילו תוכניות הכשרה מקצועית לצורך שיקומם וגם רתמו אותם למאבק על הקמת המדינה. רבבות ניצולי השואה ששהו באירופה ללא בית וללא עתיד יצרו בעיה פוליטית בינלאומית, שערערה מבחינה מוסרית את מדיניות "הספר הלבן" הבריטי שהגבילה את כניסת היהודים לארץ ישראל. בעקבות דיווחי כלי התקשורת בארצות הברית על מצבם של העקורים היהודים, מינה הנשיא טרומן את המשפטן ארל הריסון לבדוק את המצב במחנות. ביולי 30- סיירו הריסון וצוותו ביותר מ 1945 מחנות עקורים. הדיווחים של הריסון וצוותו ותיאור תנאי החיים הקשים של היהודים במחנות, גרמו לגינוי עולמי של מדיניות שלטונות הכיבוש של בעלות הברית המערביות בגרמניה. לצורך פתרון הבעיה הוקמו "הוועדה האנגלו-אמריקנית" ) שביקרו 1947( " ) ו"ועדת אונסקו"פ 1946( במחנות העקורים בגרמניה והמליצו לאפשר לשרידי השואה לעלות לארץ ישראל. החלטה שתרמה לקבלת ההחלטה על 1947 של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. היא עוד תשתה לך את הדם בפסח תנועת הבריחה עסקה גם בהוצאת ילדים יהודים ממנזרים וממשפחות להן נמסרו והשבתם ליהדות. מרים: "הרבה פעמים הילדים לא ידעו שהם יהודים. הייתה חשיבות עליונה להוצאתם והבאתם לעם היהודי. המשפחות לא תמיד הסכימו להחזיר את הילדים, לעתים היה צריך לשלם גמול כספי. המנזרים לא כל כך נתנו להיכנס ומשנכנסת לא ידעת מי הוא ילד יהודי. "שליחה שנכנסה לאחד המנזרים ידעה מראש מי הילדה היהודייה שאותה היא רצתה לקחת. אחרי מאמצים רבים הצליחה לשכנע אותה שהיא יהודייה חיילי הבריגדה היהודית מלווים ילדים בפירנצה קבוצת נערים ונערות על רכבת בדרכם לברטיסלבה ניסן תשע"ט 28