אתרוג | ניסן תשעט | אפריל 2019 | גליון 83

מתימן לישראל בשנת תשע"א פרסמה ד"ר אסתר קאפח קובץ מאמרים בשם "מתימן לישראל", שנכתב בעקבות כנס אקדמי שנערך בחסות האגודה לטיפוח חברה ותרבות שאותו יזמה, ערכה והוציאה לאור בהוצאה עצמית לכבודו של חמיה, הרב יוסף קאפח זצ"ל ולזכרו של אביה ר' דויד בן שלום. הקובץ מאמרים שנכתבו בידי רבנים 17 כולל וחוקרים ביניהם הרב ד"ר רצון ערוסי, הרב ד"ר חננאל סרי, הרב יוסף שבח, פרופסור אליעזר שלוסברג, ועוד. באחד המאמרים שכתבה ד"ר קאפח, "שיטות למידה וחקירה מתימן לישראל", תיארה שבע שיטות חקר שהופעלו בבית המדרש התימני בצנעה בירת תימן, הממשיך מסורת הוראה של חכמי התלמוד. היא הוכיחה ששיטות אלה תורמות ללמידה משמעותית. במאמר שולבו שני סיפורים שסיפר חמיה על התנסות בלמידת חקר בילדותו. בסיפור אחד תיאר איך סבו לימד אותו לחקור. "הוא ביצים, ובכל 21 הושיב תרנגולת לדגור על יום שבר ביצה כדי להראות לנכד את שלבי התפתחות האפרוח מיום ליום". יפרה שעוד בנערותו ערך יוסף ִ ד"ר קאפח ס הצעיר ניסויים. "הייתה לו קופת שרצים פשוטו כמשמעו, תיבה שהחזיק בה מיני שרצים שונים שאסף, ביניהם סוגים שונים של עקרבים ועכבישים. בתיבה עשה דפנות זכוכית שהפרידו בין המינים השונים. בצורה זו יכול היה ללמוד על התנהגותם של השרצים בינם לבין עצמם ואלה עם אלה. היה פותח דופן אחת והיו מתערבבים שני מינים זה בזה והוא נהג לערוך תצפיות עליהם". תלמדו ותשכילו הוריה של ד"ר אסתר קאפח, ר' דויד בן שלום ואימה תמר, עלו ארצה מתימן והתיישבו במושב עמקה בגליל 1949- ב המערבי. "היינו משפחה מרובת ילדים עם נפשות. מקטנות היינו מורגלים בעבודת 16 השדה והמשק. אבי, ככל שאר התושבים במושב, שרובו ככולו היה מקרב יוצאי תימן, עסק בחקלאות ואנחנו הילדים היינו עוזרים לו באיסוף התוצרת וכן בטיפול במשק החי שכלל רפת ולול תרנגולות. זה לא גרם לאבי להזניח את עניין ההשכלה לילדיו. הוא שב ואמר לנו, 'תלמדו, תשכילו, תרוויחו. כל דבר שתלמדו זה רווח שלכם'. "מדי שבת ישב אבי עם הבנים ללימוד מסודר של הפרשה. הבנות האזינו ולעתים ם, הנחיל ֶ אל ָ ארי ס ָ שאלו שאלות. הסב, מ לנו את הידע של הטקסט המקראי ואהבת התנ"ך. הוא היה בעל ידע פנומנלי ונהג לשחק עמנו משחקים לימודיים, בנוסף למדתי ממנו ערכים ומידות בהיותו אוהב שלום שרבים שיחרו לפתחו, מי לקבלת ד"ר אסתר קאפח מדריכה בהתנדבות ספר מחקרים שיזמה וערכה ד"ר קאפח "השלמתי את הרבנית ברכה קאפח בכל נושא התכתובות, כי בתימן לא לימדו נשים קרוא וכתוב. ניהלתי את הקשר עם התורמים, כתבתי מכתבי תודה באנגלית לתורמים מחו"ל, תייקתי חומרים. קראתי בקשות עזרה מכל הארץ ומיינתי אותן לפי סדרי עדיפות. כשהגעתי לירושלים פנתה אליי הרבנית במאור פנים ואמרה 'שמרתי לך את המכתבים. זה התפקיד שלך, זאת המצווה שלך'" ניסן תשע"ט 24