שיעור חופשי | תשרי תשפ"ב | ספטמבר 2021 | גליון 134

49 | שיעור חופשי לפני שלוש שנים נכנס בית הספר "יצחק שדה" בכפר סבא לתהליך ייחודיות, "למידה פעילה ויצרנית - זה בידיים שלנו", שמטרתה, בין השאר, לפרוץ את הגבולות המקובלים של מסגרת למידה – זמן שיעור, מורה מול תלמידים, למידה מול הפסקה. “היוזמה שלנו מקדמת למידה פעילה והתנסותית דרך יצירה, יצרנות, פעלתנות ועבודת ידיים או אמנות, שבסופה יש תוצר", אומרת מירב נורובטי, מנהלת בית הספר. היא מוסיפה כי "בתהליך אנחנו מדגישים ערכים של בחירה, שיתופיות, הערכה ולמידה של עמיתים, מעורבות חברתית והערכה מקדמת למידה. הפרויקטים הם ארוכי טווח, ותוך כדי העבודה מתקיימת הערכה". אורך השיעור בבית הספר גמיש. אין צלצולים, ומורה יכול להחליט שהוא מעביר שיעור של יום שלם, באחד המרחבים בבית הספר או בפארק סמוך. “יש למורים אוטונומיה לפרוץ את כל הגבולות", אומרת נורובטי, “כל עוד הם מגיעים למטרות והיעדים של תוכנית הלימודים. זו למידה מחוץ למסגרת, למידה גמישה אך מנוהלת”. התלמידים מתחברים לפרויקטים שלהם, ולעתים קרובות ממשיכים לעבוד עליהם בזמן החופשי. “באחד השיעורים, למשל, התלמידים צילמו פרחים", מספרת נורובטי. “הם לא שמו לב לזמן ורצו להמשיך לעבוד כשהשיעור הסתיים. היתה שם משלבת והיא נשארה איתם כשהם המשיכו לעבוד. אנחנו לא נעצור את העבודה אם התלמידים בתוך העניין". נורובטי רואה בזמן ההפסקות זמן חשוב. “הילדים משחקים בפינות יצירה שהם היו שותפים בהקמתן, משחקים במשחקי רצפה בחצר, משחקים במשחקי תנועה עם ציוד שקנינו. הם מסתובבים בחצרות ואנחנו מעודדים את האינטראקציה ביניהם. הזמן החופשי הזה, בלי מבוגר שמנחה אותם, הוא יקר. הם לומדים להתנהל, ואנחנו רואים שכשנותנים להם אפשרות הם יודעים להפעיל שיקול דעת". שיעורים בלי צלצולים "יצחק שדה”, כפר סבא כשהתלמידים בבית הספר הממלכתי-דתי "אריאל" ברמלה גילו איגואנה על אחד העצים, ההתלהבות לא נרגעה. "גם בעידן המסכים שלנו, מתברר שילדים אוהבים טבע", אומרת גילה ערוסי, מנהלת בית ספר. לפני כמה שנים החליטו בבית הספר לפתח יוזמה מדעית, ובמסגרת זו פיתחו גם חצר מדעית. לצד מגרשי הספורט ומשחקי הרצפה הוקמו בחצר חממה מקורה וגינה, והותקנו מתקנים מדעיים מעץ, רהיטי ישיבה כמו זחל עשוי מצמיגים וקיר ירוק מבקבוקים בשימוש חוזר. "החממה והגינה מזמנות את עיקר משימות החקר", מספרת ערוסי, “והתלמידים מגיעים אליהן במסגרת שיעורים מובנים במערכת. אבל הם באים לכאן גם בזמן חופשי. כל הזמן הם מסתובבים כאן. “כשהם מגלים דברים באופן עצמאי, כמו האיגואנה או עטלפים שהם גילו על אחד העצים, אנחנו מפתחים את הגילוי ללמידה בהמשך. האטרקציה הופכת ללמידה. פעמים רבות, ילדים שקשה להם מבחינה לימודית-עיונית פורחים דווקא בחוץ, בגינה או בחממה", אומרת ערוסי. “הם מטפלים בשתילים ועוקבים אחר ההתפתחות שלהם". "בהפסקות הלמידה היא ספונטנית", מוסיפה ערוסי. "במשחק על המתקנים המדעיים הילדים לומדים באופן חווייתי, תוך כדי משחק, על מושגים כמו איזון ושיווי משקל. הם הולכים על מתקני העץ וכך מחזקים את המוטוריקה, השרירים, היציבה והתנועתיות, תוך כדי משחק. הם יכולים לאסוף עלים לבד וליצור מהם מנדלות, למשל. לגשת לגידולים בגינה או בחממה ולראות את ההתפתחות של צמחים. "זו הלמידה הכי משמעותית שהם יזכרו, כי היא חוויתית ונובעת מהסקרנות שלהם ולא מהוראות של הצוות. המטרה של החצר היא להזמין את התלמידים להתבונן על תופעות, ולהתכוונן ללמידה בעקבות הסקרנות הטבעית שלהם. ילדים באופן טבעי להוטים ונרגשים לחקור כדי לקבל תשובות. הפליאה מהטבע היא מנוע להשגת מטרות בתחום הידע, מיומנויות קוגניטיביות וכישורים בין-אישיים ואישיים". חקירה בחצר "אריאל", רמלה