שיעור חופשי | תשרי תשפ"ב | ספטמבר 2021 | גליון 134

שיעור חופשי | 22 הוא לא הופתע מכך. "בקורונה ההורים נכנסו לתוך הכיתה. הם שמעו את השיעור, הם ראו אם המורה משתלטת על הכיתה או לא. זה הגיוני שהם הביעו דעה". תרמה לכך מן הסתם העובדה שהמורים היו בעמדה מוחלשת, ב"סיטואציה קשה ולא הוגנת של משבר עולמי". אך עד מהרה התחלפה התחושה ש'אנחנו היינו עושים את זה יותר טוב', בהערכה אמיתית למאמץ ולהשקעה של המורות. "ההורים הבינו שמשרד החינוך משגע את בתי הספר, שאין להם זמן להיערך", מפרט הישראלי. "הם הבינו שגם למורות ולמנהלות יש ילדים משלהן בבית. היו גילויים של הוקרה, הורים שלחו פרחים". ולמרות הכל, הוא אומר, "עדיין נשארה ביקורת מהותית על כך שבית הספר צריך להשתנות וצריך ללמד בדרכים אחרות". בבית הספר המשותף לא צריך לדבר לכאורה על ברית חדשה בין הורים ומורים. זהו בית ספר קהילתי שמאחוריו עומדת קהילה של הורים חילונים ודתיים שבחרו בחיים של שותפות וקהילה למען השלום ותיקון עולם. "זה אומר שלפעמים יש כאן ויתורים הנוגעים לאורחות החיים האישיים של כל משפחה", מסבירה אלקלעי מימרן. "כפי שמעיד שם בית הספר, המשותף, מעורבות ההורים היא אבן יסוד בחיי בית הספר. ההורים לוקחים חלק פעיל באירועים שונים של גיוס תרומות שמצריכים התנדבות". כך למשל גייסו ההורים בקורונה תרומות של מצרכי מזון. אבל דווקא משום כך, מעידה אלקלעי מימרן, הגבולות בבית הספר ברורים מאוד והפדגוגיה, הנושא שההורים מבקשים להשפיע עליו יותר מכל כעת, היא מחוץ לתמונה. "הגישה שלי כמנהלת היא שהעסק שלנו הוא עם הילדים. אני וצוות המורות מנהלות את בית הספר ואת החיים הבית-ספריים מול הילדים, בידיעה שהוראה ולמידה הן השטח המקצועי שלנו. "דווקא בבית ספר שקם מתוך חזון קהילתי, בית ספר של ההורים לכאורה, אנחנו לא יכולים להרשות שההורים יתערבו בפדגוגיה. טוב שהגבולות נשמרים. התובנה הזו התחדדה עוד יותר בעקבות המצב הכאוטי שנקלענו אליו בקורונה, כשהיו מקרים בהם לכאורה לא היתה הפרדה בין היכולות והמקצועיות שלנו לאלו של ההורים. ניסינו לשמור על מבנה יום ותוכנית למידה ופה ושם קרה שהיינו צריכים לעמוד מאחורי ההחלטות שלנו, שהתקבלו במצבים קשים, ולהסביר את הרציונל מאחוריהן, יותר מכפי שאנחנו עושים בימים רגילים. אבל בסופו של דבר נשברו החומות והיחסים שנוצרו בתקופת הקורונה התהדקו. העובדה שחלק מהמחיצות ירדו ושלהורים ניתנה האפשרות להיכנס לכיתות העלתה את מעמד המורים בעיניהם. הם ראו עם מה אנחנו נאלצים להתמודד. "כיום אני רוצה שההורים יהיו מעורבים בבית הספר, אבל בצורה מוסדרת ולא בכל תחום. אף הורה לא יכול להבין את הפדגוגיה שלנו, את חיי מכללת אדם הישראלי, סמינר הקיבוצים: "אם היו שואלים את המורים מה הפנטזיה שלהם הם היו אומרים 'שההורים יביאו את הילדים לבית הספר ויפסיקו להציק לי'. הסטודנטים באים ללמוד הוראה כי הם אוהבים ילדים. אף אחד לא רוצה ללמד כי הוא אוהב הורים" בית הספר "המשותף", תל אביב צילום: אפרת אשל