שיעור חופשי | תשרי תשפ"ב | ספטמבר 2021 | גליון 134

שיעור חופשי | 16 שמצליחים הם כאלה שיש להם תחושת מסוגלות וכאלה שיודעים לנצל הזדמנויות, הזדמנויות שלא ניתנו להם בעבר כי הם חלק אוכלוסיות מעוטות הזדמנויות. אני תמיד אומרת שהילדים בתל אביב לא חכמים יותר מילדים בדרום, אבל יש להם יותר ההזדמנויות. הסביבה החברתית שלהם שונה. על ידי השקעה במודלינג של בית הספר ושל המורים, אנחנו מכוונים ליצור הזדמנויות אצל התלמידים. בנוסף, בתי הספר מקבלים משאבים למתן מענה פרטני/קבוצתי לתלמידים בהיבט רגשי, חברתי ולימודי; לחיזוק שיתוף פעולה עם ההורים והקהילה; ולשיפור הסביבה הפיזית בהתאם לצורך". "אי אפשר לסגור פערים - רק לטפל בהם" בשנת הקורונה התברר לכולנו שהחינוך נמצא במשבר. כמנכ"לית משרד החינוך לשעבר, סבורה "הבעיה של החינוך היא לא שהפסידו שנה כהן כי בחומר הלימודים. גם לאורך הקורונה אמרתי שאני לא מוטרדת מהלימודים. אני מוטרדת מהפסד המסגרת, מהפסד המבוגר המשמעותי, מכך שאין אינטראקציות עם חברים, מההפסד של סדר יום, של משמעות. כי זו בעצם המהות של החינוך - הדאגה לרווחתם הנפשית של הילדים. זה שיש זום, לא יכול להחליף את האינטראקציה עם הילדים. זו שאלה אם למידה מרחוק יכולה להחליף סדר יום, להחזיר את תחושת המסוגלות שהלכה לאיבוד. וזה היבט שפגע בכולם, גם בכפר שמריהו". הורים בכפר שמריהו יכולים למצוא פתרונות. "ברור שהחלש נחלש יותר והחזק התחזק יותר. הורים חזקים נתנו שיעורים פרטיים, הקימו קהילות, יצרו מסגרות. להורים הישרדותיים הטרודים בפרנסתם לא היה כסף להתפנות ולאפשר לילדים עשייה אחרת במהלך הקורונה, שלא לדבר על תשתית טכנולוגית". איפה מתחילים לסגור את הפערים שנוצרו בתקופת הקורונה? "אי אפשר לסגור פערים. אפשר לטפל, אפשר לקדם. מערכת החינוך צריכה להכין תוכנית ארוכת טווח בהתייחס לקורונה, כולל היבטים רגשיים; לראות את השנה הזו כטראומה ולבנות את עצמה מחדש בראייה של פוסט טראומה. לתפור את המענה לפי בית ספר, לפי מחוז, לפי המקום שבו נמצא הילד. אי אפשר להגיד 'עכשיו הם ילמדו מתמטיקה מאותו מקום שבו הפסיקו'. צריך לתת מענה לפי עומק הבעיה. וזאת על ידי מיפוי. צריך לגייס את ראשי הרשויות ולגזור תוכנית לפי הצורך". כהן מפתיעה כשהיא אומרת שהיא "רואה את הקורונה כאחת ההזדמנויות הטובות ביותר למערכת החינוך". האמירה הזו דורשת הסבר. לדבריה, "אני רואה את הקורונה כהזדמנות בהרבה היבטים: מעמד המורה למשל. ההורים הבינו שמורה הוא לא בייביסיטר. הם הבינו את המשמעות של ילדים בלי מסגרת, ומה משמעות של בית הספר. לא פעם להורים יש ביקורת. נזרקות אמירות כמו 'בית הספר לא שווה כלום'. אבל נראה אותך מחזיק את הילדים יום שלם. בסופו של יום לבית הספר יש תפקיד משמעותי. החינוך זה האינטראקציה עם המבוגר המשמעותי. אני באמת מקווה שהשינוי  שחל בקורונה במעמד המורה יישמר". המחקר "מפת הידע לקידום מוביליות חברתית" הוא יוזמה של קרן רש"י, שנועדה לענות על השאלה כיצד ניתן לצמצם את הקשר בין עתידו וסיכויי הצלחתו של הפרט לבין מאפייני הרקע לתוכם נולד. המחקר זיהה את הגורמים המשפיעים ביותר על מוביליות חברתית והוא עושה ניסיון 35 בגילאי לידה עד למקד כל גורם בשכבת גיל הקריטית לגביו. תחילה הוא בחן מה נדרש כדי לצמצם את הפערים ברכישת יכולות ,18 ובכישורים של ילדים בגילאי לידה עד ובנוסף, איך להבטיח סביבה (אקוסיסטם) ומצע המקדמים מוביליות חברתית. , והוא מהלך IRE המחקר בוצע על ידי מכון משותף של קרן רש"י, ג'וינט אשלים, עמותת ג'ינדאס, משרד העבודה והרווחה ויתד - כשהמטרה היא לבסס תשתית של נתונים כדי שקובעי מדיניות, מקבלי החלטות ויזמים חברתיים ואנשי מקצוע הפועלים בשדה, יוכלו לכוון את ההשקעה הכספית ופיתוח התוכניות המיועדות להשגת מוביליות חברתית. המחקר משרטט תמונה כללית של רכיבים המשפיעים על המוביליות החברתית, תוך מיפוי היכולות השונות שנדרשות לפיתוח בגילאים שונים. כך למשל, מינקות ועד כיתה ג' קובע המחקר עדיפות לפיתוח הכישורים האורייניים: היווצרות של אוצר מילים, מודעות לזיהוי אותיות והבנה שיש ביניהן קשר צלילי (מודעות פונולוגית) ומודעות למבנה המילה ולנטיותיה (מודעות מורפולוגית). 6-4 כישורים מתמטיים חשובים בגילאי ולאחר מכן בכיתות הבוגרות בבית הספר היסודי. המחקר מתייחס גם לנושא פחות מוכר, המכונה "דפוס חשיבה מתפתח" ומבליט אותו בילדות המוקדמת ולאחר מכן בתיכון. מושג זה מוגדר כ"תפישה עצמית לגבי יכולות שונות, המתאפיינת באמונה כי יכולות אלה ניתנות לשינוי". המחקר מתייחס גם לנתונים רגשיים וחברתיים. כך למשל, פיתוח הכישורים החברתיים חשוב לאורך כל הילדות 6 והנערות. שליטה עצמית חשובה עד גיל ולאחר מכן בתיכון. המחקר כולל גם התייחסות לתופעות בריאותיות שעלולות ליצור חסמים למוביליות חברתית ובהם תחלואה באופן כללי, השמנה ועיכובים התפתחותיים - כל שכבת גיל והחסמים האופייניים לה. לבסוף, המחקר התייחס גם לגילאים כדי לוודא גם הלאה מהם החסמים 35-18 בפני המוביליות החברתית.  מה משפיע על המוביליות החברתית?