שיעור חופשי / סיון תשעט / יוני 2019 / גליון 128

הילדים וללמד אותם על היכולות שלהם, לאפשר להם לפתח את החוסן שלהם וללמד אותם איך נכון עבורם ללמוד", היא מדגישה. בדומה לגרינברג, שפנתה ללימודי המקצוע 21 בגיל צעיר, גם נפוז חטיב - בעלת ותק של שנים, המלמדת בחטיבת הביניים עילוט - נמשכה להוראה כבר בשנות לימודיה התיכוניים ובהמשך, במהלך לימודיה האקדמיים, אימצה את עמדתה הרואה בחינוך מפתח חשוב לעיצוב דור העתיד, למוביליות חברתית, לקירוב לבבות ועוד. חטיב סבורה כי איש חינוך השואף להצליח צריך להוות מודל לחיקוי עבור תלמידיו, ולהיות עבורם מצפן מוסרי וערכי. מבחינה אישיותית, עליו להיות בעל מודעות עצמית ליכולותיו וכישוריו, ובה בעת להבין שמדובר במקצוע דינמי. במקביל, היא מסבירה, "כל תלמיד הוא עולם ומלואו וכל תלמיד הוא מיוחד", ולפיכך נדרשות מהמורה יכולת הכלה ויכולות פדגוגיות שיאפשרו לו להגיע לכל תלמיד באמצעים מגוונים וחוויתיים. ארבל, שהגיעה לבית הספר אחרי שירות קרבי של עשר שנים בתפקידי פיקוד והדרכה במטרה לתרום לחינוך, מספרת כי "אני מאמינה שהבחירה שלי להגיע להוראה אחרי שעברתי מסלול משמעותי בחיי האישיים והמקצועיים, היא שעוזרת לי לראות את הדברים הטובים בדרך ולהיות שלמה עם המסלול שלי". כשהיא נשאלת על הדרכים הנדרשות לשיפור מעמד המורה היום, קובעת ארבל שיש להעלות את תנאי הקבלה ללימודי חינוך ואת תנאי ההעסקה, לסייע לאנשים בתחילת הדרך וכאלה שעברו הסבה "להשתלב בבתי ספר המתאימים להם ובתוך כך למשוך אנשים איכותיים עם אידיאולוגיה חינוכית. המעטפת והחניכה בבתי הספר חשובה מאוד והיא זו שגורמת לאנשים טובים לרצות להישאר, לפתח ולהתפתח". כשישראל אוחיון, מורה בישיבת "אמי"ת ג'" באשדוד, נשאל על מעמד המורה, הוא משיב נחרצות: "מעמד המורה בארץ הוא ירוד וכמובן שיש הרבה מה לעשות בהקשר של תנאי עבודה, שכר וכו', אבל אלה רק ביטויים של בעיה עמוקה יותר. הממשלה, משרד החינוך ואפילו המורים עצמם לא מבינים את גודל השליחות והאחריות המוטלים על כתפי המורה באשר לעתידו של הנוער בישראל, לא פחות מכל מפתח תוכנה או עובד הייטק כזה או אחר". שנים בהוראה, הוריו וכל שמונת 11 ,34 הוא בן אחיו ואחיותיו - כולם מורות ומורים, כך שהוא עצמו לא ממש היסס לפני הבחירה. אוחיון מספר כי הוא מלמד בעיקר מקצועות קודש, "אבל זה רק תירוץ. עיקר עבודתי היא לחנך. אני מחנך. לא מורה". ואיך הופכים לדמות משפיעה בקרב התלמידים? דואגים להם, אוהבים אותם ומקשיבים להם, "ממש להיות כאבא", מסביר אוחיון, ומצטט: "כל המלמד את בן חברו תורה כאילו ילדו". הוא מאמין כמובן בדוגמה אישית ומדבריו ניכר היטב הלהט המפעם בו. "הנוער היום בשל סביבתו שוקע בתרבות של פנאי, סלפי, שופינג, סלולרי וכו', ואילו מילים כמו ציונות, תורה ומסירות נפש הולכות ונעשות זרות עבורו". בכיוון הזה הוא משקיע את כל מרצו ומטרתו היא לגדל דור שיצוק וחדור בערכים ורוח, דור שדבק באידיאל של עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל תוך לקיחת אחריות ומעורבות חברתית. גם נועה בן דור מבית הספר היסודי "נופי חורש" באלפי מנשה מבקשת להשפיע ולתרום לתלמידיה, והיא החליטה שתהיה קול לילדים שאינם יכולים להשמיע את קולם. היא מלמדת שפה, מולדת, תנ"ך ומורשת, ועושה מאמץ להכיר כל אחד באופן אישי, להקשיב לו ולכבד אותו. לאורך שנות עבודתה היא נזכרת במורה שלה בכיתה ה', יהודית גור, ש"תמיד אמרה שחשוב לה שנרגיש טוב בכיתה, ופחות חשוב לה שנדע מתמטיקה". מדעים הוא תחום התמחותה של המורה נאדיה סלימאן סייף מחטיבת הביניים יאנוח-ג'ת. היא מלמדת פיזיקה, ביולוגיה וכימיה, ומאמינה כי יש להטמיע בלמידה שיטות מודרניות לפי דרכי , גם כדי להוות עבור תלמידיה מודל 21- המאה ה לחיקוי. אל תלמידיה היא מתייחסת קודם כל בכבוד, משתדלת להכיר כל אחד מהם ולטפל בהם באורח פרטני. ומה דעתה על מעמד המורה היום? "אינו משביע רצון. אני חושבת שמגיעים למורה יותר הערכה וכבוד, מאחר שהוא המראה האמיתית של החברה", היא אומרת. אקטואליה הגיעו לגמר 2019 בתחרות המורה של המדינה מורים ערכיים ומסורים - מחנכים במלוא 15 מובן המילה, המייצגים בכבוד את שאר עמיתיהם שעוסקים במלאכה בכל עיר, כפר ויישוב בישראל כ מדי שנה נערכת שוב התחרות המרגשת - תלמידים, הורים ועמיתים שולחים מאות רבות של המלצות על מורות ומורים, יחידים מסוגם. טובת תלמידיהם ניצבת מולם תמיד ואין הם חוסכים במאמץ או במבט מלטף, וכך נחקקים בזיכרון הילדים, גם שנים אחרי שבגרו. התחרות השנה אינה יוצאת דופן - וגם אליה הגיעו כמה עשרות מורות ומורים מהזן הזה, חפים מציניות, לפעמים 15 . אפילו לא מבינים על מה המהומה והראיונות מהם העפילו, אחרי שלבי המיונים והראיונות, לשלב הסופי בתחרות - והנה לכם דוגמית מהחומר הנפלא הזה. "אני מחנכת כיתה ו' ויש לי תפקידים נוספים, אבל בראש ובראשונה אני מחנכת. זה אולי יישמע נאיבי, אבל אני מאמינה שבאמצעות החינוך ניתן לחולל שינוי ולהפוך את התלמידים לאנשים טובים יותר, ואת החברה לסובלנית יותר", אומרת צביה גרינברג כהן, תושבת היישוב לפיד המלמדת בבבית הספר "לפיד המ"ה". "אני מאמינה שהמורה הוא הטקסט. יותר משמקשיבים לתכנים, מבינים את המסרים החינוכיים מהדוגמה האישית שאני מהווה", היא קובעת ומפרטת: היא מגיעה מוכנה לכל שיעור ושיעור ומראה שיש להשקיע כדי להצליח. היא אינה נעדרת מימי לימודים ומוכנה לקבל מתנות רק אם הן בצורת מילים חמות. כבר למעלה משלושה עשורים משמשת גרינברג כהן מחנכת, ולאורך כל הדרך היא מבקשת לתמוך בתלמידיה ולעודד אותם לעשות כמיטב יכולתם. "לכל ילד יש מסוגלות עצמית, ואם מצליחים להניע אותו ללמידה, הוא לומד, משקיע ומגיע להישגים", היא מסבירה. גם הגר ארבל, רכזת שכבה ומחנכת בחטיבת הביניים "הראשונים" בגני-תקווה, מדגישה את חשיבות המבט האישי לכל תלמיד. "כשתלמיד מרגיש שרואים אותו, הוא מכבד, מרגיש מחויב ופתוח יותר ללמידה", היא אומרת, ומוסיפה כי לדעתה תפקיד המורה כיום הוא להיות המבוגר המשמעותי עבור התלמידים, אחת הדמויות שפוגשות אותם בתקופה בה הם זקוקים להכוונה וסיוע. "בעיני יש לנו תפקיד חינוכי, לראות את משכמם ומעלה נפוז חטיב עילוט נאדיה סלימאן סייף יאנוח ג'ת ישראל אוחיון אשדוד צילומים: צביקה טישלר / ידיעות אחרונות צביה גרינברג כהן לפיד נועה בן-דור אלפי מנשה הגר ארבל גני תקווה לא הפרמטר היחידי הקובע בהחלטה על הצטרפות למערכת החינוך. רבים וטובים עושים זאת קודם כל מתוך אהבת הילדים ורואים שליחות במעשה החינוכי, אלא שהמערכת לא תמיד מצליחה לגבות אותם ולתמוך כראוי בקשייהם, וכתוצאה מכך מאבדת אותם. הפרס החדש נועד, אם כך, לסמן למורים החדשים שיש מי שרואה אותם. "כאיגוד מקצועי הסתדרות המורים פועלת לקידום מעמד עובדי ההוראה גם באמצעות הסכמי שכר שנוגעים לכל המגזרים. הסתדרות המורים פועלת ותמשיך לפעול בכל העוצמה כדי לחזק את כלל עובדות ועובדי ההוראה בישראל בכל תחומי העשייה. הנושא הזה הוא בנפשנו, הוכחנו את זה ואנחנו נמשיך בדרך הזאת", אמרה דוד. עוד נשאו דברים נטע ליבנה, העורך הראשי של "ידיעות אחרונות", שותפה הבכיר של הסתדרות המורים למיזם; ומנכ"ל מפעל הפיס עמרי לוטן, שדיבר על נתינה כערך חברתי חשוב וברוח זו העניק לכל אחד מששת הזוכים שקלים, אותם יוכלו לנצל 15,000 הסופיים לפרויקט חברתי-קהילתי על פי בחירתם. גם מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, בירך את עובדי ההוראה וציין את ההוקרה שהחברה הישראלית חבה לאנשי החינוך. "אנחנו אסירי תודה ואסירי תקווה לראות בכם דמויות מופת גם בשנים הבאות ולאחל לכולנו שמערכת החינוך תמשיך ותטביע את חותמה על החברה הישראלית", אמר. אך מעל כולם, ריגשו דברי הברכה של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין שעלה לבמה לקראת סוף הטקס, וחבר לתמונה המועמדים. הוא סיפר כי 15 משותפת עם זהו האירוע הציבורי הראשון שאליו יצא בתום ימי האבל על מותה של רעייתו נחמה ז"ל, והוסיף כי הוא נרגש להגיע דווקא לאירוע זה שכן מדובר בטקס שמעלה על נס את המחנכים של ילדינו, את מעצבי דור העתיד של כולנו. לדבריו, המורשת היהודית רואה בחינוך את אבן היסוד לקיומה של החברה כולה ואילו הוא עצמו מבקש להוסיף לכל השיעורים הנלמדים שיעור אחד נוסף - שיעור בשותפות. החברה שלנו היא הטרוגנית, אמר הנשיא, ויש בה מגוון שבטים - בעיר ובפריפריה, בצפון ובדרום, חרדים, חילונים וערבים - וכל אחד מהם מביא את הרוח שלו, רוח של לימוד וגדילה. "בואו כולנו יחד ניצור מצב בו שבטים ילמדו יחד, לא כל הזמן, אבל מדי פעם. תלמדו אותם שריבוי ושוני הם חוזק ולא חולשה, שדרך ארץ קדמה לכל תורה באשר היא ושכולנו נבראנו בצלם", אמר. על רקע מחיאות הכפיים הוסיף ריבלין כי הוא חושש מהסתה וקיטוב שיתחוללו כאן סביב מערכת הבחירות הצפויה וקרא למורות ולמורים ללמד את תלמידיהם כיצד לחבר ולא להפריד, וגם שבתוך אגרוף מסתתרת יד שאצבעותיה פשוטות לעבר האחר. יעל אפרתי גם להן מגיע שני פרסי הוקרה מרגשים הוגשו במהלך הטקס לשתי נשים מיוחדות. אחת מהן היא המורה צביה גרינברג כהן, שעל אף מחלתה הקשה והטיפולים שעברה המשיכה להגיע לבית הספר וללמד את תלמידיה, שזיכו אותה באהבה והערכה. "אני מורה, אני אוהבת להיות המורה, וחושבת שההוראה והקשר עם התלמידים עזרו לי והצילו אותי", אמרה. למחיאות כפיים של הקהל קיבלה את הפרס גם סנסנה רוזנברג, יו"ר תא המפקחים היוצאת, על פעילותה העקבית ותרומתה רבת השנים לתחרות "המורה של המדינה". יעל אפרתי בתמונה מימין לשמאל, יוסי קורן יו"ר סניף קריית שמונה ורכז תרבות, שגית להמן מנהלת בי"ס להשתלמויות ולשעבר מנהלת פרויקט המורה של המדינה, סנסנה רוזנברג – מי שריכזה במשך שנים את המתנדבים צילום: גדי סיארה בפרויקט והיתה הרוח החיה מאחוריו 5 שיעור חופשי > 2019 יוני 2019 יוני < שיעור חופשי 4