שיעור חופשי / תשרי תשעט / ספטמבר 2018 / גליון 126

// מקומי אקטואליה מעבירים את השפע הלאה גן "תאנה", קרית טבעון במשך השנה שעברה, אספו ילדי גן "תאנה" בטבעון בקבוקים למיחזור. ההורים התגייסו למשימה, ובסוף השנה שימשו הכספים שנאספו לרכישת טאבלט למחלקת טיפול נמרץ ילדים ברמב"ם. "למרות כל המאמצים של הצוות, התהליך הטיפולי והאווירה הם חוויה קשה לילדים שמאושפזים", כתב במכתב תודה ד"ר יוסף בן ארי, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ ילדים במרכז הרפואי רמב"ם. "אנו מנסים להקל עליהם את ההתמודדות עם השהות במחלקה. השימוש בטאבלט יעזור לילדים לעבור את התהליך הטיפולי במצב רוח טוב יותר". "הגן שלנו הוא גן שמדגיש את הערכים בין אדם לחברו, בין אדם לטבע ובין אדם למדינה", אומרת הגננת גרסיאלה אדלברג. "בכל שנה אנו בוחרים בפרויקטים שמטרתם לחזק אצל הילדים וההורים את קבלת השונה, האכפתיות והנתינה לזולת. אנחנו מוקפים בשפע וחשוב שנתפנה גם לאחר. תהליך איסוף הבקבוקים סחף את כולנו בהתרגשות גדולה, ולמשימה התגייסו גם שתי מסעדות סמוכות, שהעבירו אלינו בקבוקי פיקדון. "לאחר רכישת הטאבלט, העברנו אותו למחלקה בצירוף מכתב לילדים שמאושפזים במחלקה. אין מילים לתאר את הגאווה שהרגשנו כשקיבלנו מכתב תודה, עם תמונה של כל אנשי הצוות מחזיקים שלט שכתוב עליו 'תודה'. כעת, לאחר השגת היעד, אנו כבר מתכוננים לבחור את יעד התרומה הבא שלנו, כדי להיות חלק מקהילה ערכית ומתחשבת יותר”. * המחלקה לטיפול נמרץ ילדים בקריה הרפואית רמב"ם היא יחידת ההפניה הראשית באזור הצפון לכל הילדים שמצבם קשה מאוד ונשקפת סכנה מוחשית לחייהם או לאיבר חיוני בגופם. משדרגים את כיסא הגלגלים טבריה, "רעות" שכבת כיתות ו' בבית הספר היסודי "רעות" השתתפה השנה בפרויקט חקר מדעי-טכנולוגי, ופיתחה שדרוג לכיסאות גלגלים. "תלמידי כיתות ו’ וחברי מועצת התלמידים הגיעו למחלקת הילדים במרכז הרפואי פדה 'פוריה' ולבית אבות סמוך לבית הספר, ובדקו עם הקשישים ועם ילדים מאושפזים מה הצרכים שלהם", מספרת סיגלית גוזלן, המורה למדעים. "הצורך שעלה נגע לכיסאות הגלגלים". מתוך הצרכים שעלו, הבינו הילדים שהקושי העיקרי הוא שהקשיש או הילד המאושפז מרגישים שהם צריכים לבקש הרבה מהסביבה ואינם עצמאים. הילדים פיתחו מתקן נשלף שאפשר לחבר לכל . ניתן לחבר usb כיסא גלגלים, והוא מכיל כניסת אליו מתקן לשתייה וצינורית, פנסי דרך קדמיים, פנס קריאה, מד טמפרטורה, מתקן למטען סלולרי ומאוורר. עוד במתקן - לחצן מצוקה וחיישן שמתריע אם האדם נפל מהכיסא. "המתקן עלה לתחרות עירונית, מחוזית וארצית, ועורר עניין רב", מספר נפתלי תורג'מן, מנהל בית הספר. * לפני כחמש שנים, סו אוסטין, נכה בריטית שמתניידת בכיסא גלגלים, פיתחה כיסא גלגלים שאפשר לצלול איתו, כדי להגשים את חלומה להגיע למעמקי הים. מתרגלים סובלנות שעב בחודש הרמדאן הקימו בשעב את אוהל השיח והסובלנות. במהלך החודש הגיעו לאוהל בני נוער ערבים מהיישוב ומהאזור, והשתתפו בפעילויות מגוונות שעסקו בקבלת האחר והשונה, כבוד לזולת והצמחת מנהיגות ואחריות. "לאוהל הגיעו גם נוצרים וגם מוסלמים", אומר חרב חביב אללה, מפקח רשותי בחברה הערבית, מינהל חברה ונוער מחוז צפון, ומוסיף כי "בעתיד אנחנו מתכננים להזמין גם יהודים". בסיום הצום הוגש כיבוד, והמשתתפים גם רקדו ושרו שירים דתיים. "המטרה היא להגיע לשיח של אחווה והבנה, כי באזור שלנו אנחנו חיים ביחד, יהודים, ערבים ודרוזים". "בפעילויות היו תכנים רבים מעבר לנושא הדתי", אומר חאלד הודהוד, מנהל חטיבת הביניים בשעב. חבילות 100 "למשל, אספנו מצרכים וחילקנו לנזקקים. בנושא הסובלנות דיברנו על סובלנות בתרבות, בכביש, בכל היבט בחיים. היו לנו בעיות ביישוב בעבר, ואני חושב שאוהל הסובלנות פתח דרך חדשה". *החל מכיתה ג’, גם הילדים צמים ברמדאן. משנים את השיח המגדרי בית אריה, עין נקובה בגן "כרמים" של הגננת ענת לוי, בבית אריה, אין יותר "אמא של שבת" ו"אבא של שבת". במקומם הילדים הם "מקבל שבת" ו"מקבלת שבת", וכך יכול להיות יום שישי שיש בו שתי מקבלות או שני מקבלים. השינוי הטרמינולוגי הזה התרחש בעקבות עבודה מתמשכת של הגננות בנושא מגדר, בהנהגת המפקחת איילת קציר. "האזור שלנו מגוון מאוד, ויש בו גננות ערביות ויהודיות, מהכפר, מהעיר ומהמושב, דתיות וחילוניות", מספרת קציר. "יצרנו תוכנית שעוסקת בשוויון ובמגדר, במטרה לשנות את השיח המגדרי מגיל צעיר ולהעביר את השינוי גם להורים. דיברנו על רעיונות כמו פינות פתוחות גם לבנים וגם לבנות, תחפושות זמינות לכולם ועוד". בשנה שעברה הוחלט להתמקד בעבודת החקר בנשים פורצות דרך בהיסטוריה של ישראל, לרגל שנים למדינה. בגן "כרמים" נבחרה רות 70 ציון דיין לייצג אישה פורצת דרך. הילדים למדו על התפתחות האופנה בארץ, על "משכית" של דיין ועל תצוגת האופנה הראשונה בארץ; הביאו צילומים של תלבושות תקופתיות; וגם יצרו בגדים. בגן "צבעוני" בבית אריה, של הגננת ריקי סיטון, נבחרה הסייעת מנורה דנטה לייצג אישה פורצת דרך. דנטה, שעלתה מהודו, היא רקדנית, והביאה לגן תלבושות צבעוניות ומוזיקה הודית. דנטה ואחותה התאומה הן בנות למשפחה ציונית, והדגימו לילדים סיפור עלייה עם שפע צבעים וטעמים. בגן "הוורדים" בעין נקובה, בחרה הגננת עפאף דראושה ברהום להתמקד בסופרת אלהאם דווירי מנצרת, העוסקת בספריה בנושאים כמו מיניות, פחדים ואלימות. גיבור ספריה, "קושקוש", הוא דמות אהובה בגנים. "בשנה שעברה עסקנו במגדר, וניסינו לגעת בנורמות שצריך לשנות. למשל, לפינת הבובות הוכנסו יותר בובות- בנים ובגדים של בנים, ועודדנו בנים לשחק בה. במקביל, עודדנו בנות לשחק בפינת הבנייה", מספרת ברהום. בעבודת החקר בנושא "אישה פורצת דרך" לקח חלק ילד אחר מדי שבוע, בהכנת מחקר על הסופרת. בסיום השנה הוזמנו ההורים לתערוכה. "יכולת החקר והשפה של הילדים השתפרו מאוד", מספרת ברהום, "והיום הם כולם רוצים להיות סופרים". * חוזר מנכ"ל מדגיש כי החינוך לשוויון מגדרי מושתת על עקרונות הפדגוגיה הפמיניסטית, הכוללת טיפוח כל אחד ואחת, דאגה ואכפתיות לכל התלמידות והתלמידים ויצירת חיי חברה וקהילה ללא תלות במגדר. שנה במזוודה 70 אשדוד, "נוף ים" "במהלך העבודה על התערוכה, בית הספר התמלא במזוודות", אומרת עליזה יפרח, מנהלת בית הספר "נוף ים" באשדוד. החיפוש אחר מזוודות נולד שנה למדינה. בבית הספר 70 בעקבות פעילויות החליטו להתייחס לנושא גם בלמידה מבוססת פרויקטים, וכל שכבה קיבלה עשור להתמקד ,1978 עד 1969- בו. שכבת כיתות ד’ התמקדה ב ועסקה באירועים משמעותיים שאירעו בתקופה זו כמו מלחמת יום כיפור, מבצע אנטבה והזכייה של רינה מור בתחרות מיס תבל. "כשנכנסנו ללמידה סביב פרויקטים, החלטנו ליצור אחת לחודש יום שובר שגרה, ולנסות לקדם למידה משמעותית וחווייתית ככל האפשר", מספרת יפרח. "המחוז הוציא קול קורא ליצור שנה למדינה, והחלטנו 70 מזוודות בהקשר של שכיתות ד’ ייצרו מזוודות לכל אירוע בעשור שהם עוסקים בו". התלמידים יצרו את המזוודות ואת תכולתן בעבודה שיתופית ובתהליך של חקר בהנחיית המורה. עיצוב המזוודות נעשה בחומרים ממוחזרים, וכל קבוצה קבעה לעצמה דרך פעולה. עם סיום העבודה התקיימה תערוכה במבואה של בית הספר (שריכזו דנה קייזלר וחני סלוקי, המורות לאמנות). הילדים הנחו את האירוע, וכל קבוצה הסבירה על המזוודה שלה. * מילות השיר "לונדון" (לחן וביצוע חווה אלברשטיין) לקוחות מהמחזה "אורזי מזוודות" של חנוך לוין. בלי רעש וצלצולים בסמ"ת, חיפה בתיכון הטכנולוגי בסמ"ת בחיפה אין צלצולים, ובכל זאת, התלמידים נכנסים לשיעורים בדיוק בזמן. "באמצע השנה עברנו למבנה חדש", מספרת מנהלת החטיבה, אינה קיסלב. “הרגשנו שזו הזדמנות להגשים חלום חינוכי ולבטל את הצלצול. בהתחלה מערכת הצלצולים עוד לא כל כך עבדה, וכשהיא סודרה, החלטנו לא להפעיל אותה. ראינו שגם המורים וגם התלמידים מסתדרים בלי הצלצול. האמת? למורים לקח זמן רב יותר להתרגל". ביטול הצלצול הוא חלק מהגישה החינוכית שהתגבשה בתיכון. בבית הספר יש ציוד טכנולוגי יקר, אך הכיתות לא ננעלות במהלך היום. "במשך שבועיים לאחר המעבר, המסדרונות היו מלאים קרטונים עם ציוד יקר מאוד. ראינו שהתלמידים שומרים על הציוד, מכבדים אותו ולא נוגעים בו, והחלטנו להמשיך לסמוך עליהם גם כשהציוד סודר. פרט לחדר הלבורנטית, שיש בו חומרים מסוכנים, החדרים לא ננעלים במהלך היום. המבנה הקודם היה מרושת במצלמות, במבנה החדש אין לנו מצלמות. גם הספרייה נמצאת בחלל פתוח, והתלמידים יכולים לקחת ספר ללא כרטיס ולהשיבו בסיום הקריאה. אנחנו סומכים על התלמידים שישמרו על המבנה והציוד", אומר מנהל בית הספר, אבי זיגלר. לפי הגישה החינוכית בבסמ"ת, למידה משמעותית מתרחשת כאשר התלמיד הוא פרואקטיבי. "התלמידים שלנו אחראים ללוח הזמנים, לסביבה ולציוד", אומרת קיסלב. "בצורה כזו הם מתרגלים דרכי התנהגות נכונות שייהפכו בהמשך להרגלים בחיים הבוגרים. אנו מאמינים כי תפקיד בית הספר הוא להקנות הרגלי התנהגות נכונים, מלבד לימוד תחומי הדעת השונים". כיום, אחרי חצי שנה ללא צלצולים ומפתחות, התלמידים מגיעים בזמן לשיעורים, לא נגנב דבר ואין השחתה של ציוד. "ככל שנמשיך לסמוך על שיקול הדעת של התלמידים, נגלה שהם בוגרים ואחראיים הרבה יותר ממה שחשבנו", אומרת קיסלב. * ההוכחה הראשונה לשימוש במנעול (מעץ) היא ממצרים העתיקה. משמיעים את קולם באר שבע, "מולדת" "בהפסקות אצלנו אי אפשר להבחין מי הילדים השומעים ומי הילדים כבדי השמיעה או החי ־ רשים", אומרת איריס נבון, מנהלת בית הספר "מולדת" בבאר שבע. "המוטו שלנו הוא לאפשר לילדים כבדי השמיעה והחירשים מרחב לבחירה. לא לכפות את השילוב, אלא לאפשר אותו". בבית הספר לומדים ילדים כבדי שמיעה וחירשים בכיתות חינוך מיוחד. הילדים משולבים בשיעורים מסוימים עם הכיתות הרגילות, ואילו שיעורים אחרים הם לומדים בנפרד. התלמידים בבית הספר נחשפים לעולם כבדי השמיעה והחירשים בשי ־ עורים מיוחדים וגם במהלך הרגיל של היום. אחת לשנה מתקיים בבית הספר שבוע "קולות", שבוע מיוחד שמוקדש לעולם כבדי השמיעה והחירשים. "אנחנו מכניסים את הילדים השומעים לעולם שלהם", מספרת נבון. "השנה הכנו חדרי בריחה שצריך לפצח בהם קודים בעזרת היכרות עם מאפיינים מעולם כבדי השמיעה והחירשים, שהם עצמם הנחו את הפעילות, כמו גם פעילויות נוספות במהלך השבוע. כך הם לומדים לשווק את עצמם ומשפרים את כישורי החיים שלהם. היום הם מעבירים מידע לתלמידים, ומחר לסביבתם". * בית הספר הוא בית ספר ניסויי שבוחן את מודל "הקהילה האיכפתית" - חינוך לערכים של התחשבות ואיכפתיות. יומן מסע במקום תעודה גרץ, תל אביב בבית הספר "גרץ" בתל אביב לא נתנו לתלמידים בסיום השנה תעודה. כל תלמיד קיבל את "יומן המסע" שלו, שנכתב בשיתוף פעולה שלו ושל המורה. בתחילת השנה קיבל כל תלמיד חוברת ריקה, ובמהלך השנה התמלאו הדפים האלה בעבודה משותפת של התלמיד ו"מנחה הלמידה" שלו (המורה) באנקדוטות לימודיות וחברתיות, התנהלות לימודית, תכנון תהליך הלמידה בהתאם לכישורים ולצרכים ועוד. /כמעט טוב, לעומת 75 "מה ניתן ללמוד מציון של משוב ברור ומקיף שמציג לתלמיד את החוזקות שלו, את מה שעשה והבין היטב, ומכוון אותו לדרכים לשפר כדי להבין טוב יותר את המשימה או הנושא?", שאלה ציפי אברהמי, מנהלת בית הספר, בפוסט שכתבה בפייסבוק בדף "פורצי דרך – תל אביב יפו” (פרויקט שבתי ספר שמשתתפים בו מקבלים הנחיה ותמיכה לפתח רעיונות חדשים ולהגשים חלומות). “ההתרגשות מועצמת כשרואים את חברי הצוות החינוכי נרתמים למהלך. מנהלים שיחות עם התלמידים, כותבים, משקפים, מעודדים מאמינים, מצמיחים. מפעמת בי תחושת גאווה, תחושת הצלחה. יששש! הצלחנו לעשות שינוי. לא עוד 'תעודה' מוכרת הזכורה לנו מתקופת ילדותנו, אלא 'יומן מסע' מיוחד במינו, פרי יצירתם של התלמידים ומנחי הלמידה שלהם". בית הספר מחלק את יומני המסע כבר שנתיים. "הילדים לומדים לתעד את התהליכים שהם עוברים, למקד איפה היה קשה, איך נעזרו ובמי, מה יש לעשות כדי לשפר. הילד עובר תהליך של רפלקציה באמצעות שיח אינטימי עם המורה. המורה הוא מעין מאמן, שנותן לילד זוויות הסתכלות רחבות יותר", מסבירה אברהמי. התלמיד מציג להורים את היומן בפגישה משולשת תלמיד-מורה-הורים. "בהתחלה זה לא היה פשוט", אומרת אברהמי. "גם הילדים וגם ההורים רגילים לציונים. אבל הם הסתגלו לחידוש. היום הילדים כבר יודעים להסביר את הרעיון ולהגן עליו. אנחנו בסך הכל בית ספר יסודי. למה צריך להכניס אותם למירוץ ההישגי בגיל כל כך צעיר?". , ונקרא על שם 1934- * בית ספר גרץ נוסד ב צבי היינריך גרץ, היסטוריון ואיש מחשבת ישראל. לימור דומב . ילדי גן "צבעוני" בבית אריה 1 עם הסייעת מנורה דנטה . אוהל השיח והסובלנות בשעב 2 . גן "כרמים" בבית אריה 3 . תלמידי "רעות" בטבריה 4 שפיתחו שדרוג לכיסא הגלגלים. 1 2 3 4 13 שיעור חופשי > 2018 ספטמבר 2018 ספטמבר < שיעור חופשי 12