אתרוג | תמוז תשעז | יולי 2017 | גליון 77

שבה אישה דורשת צדק מהרוח שחטפה את פת לחמה האחרונה. זוהי מעשייה עממית יהודית שזכתה לעיבודים של ביאליק וי.ל. פרץ. בחשוון מועלית האגדה התלמודית “הגשם הראשון” המספרת מה קורה כשהגשם לא יורד בעתו. בכסלו מוצג הסיפור “החלמאים והלבנה” שבו החלמאים מנסים להתגבר על החשיכה באמצעות לכידת הלבנה. בטבת מוצגת המעשייה העממית “מרק המפתחות” המתארת תהליך מחוכם של בישול מרק ממפתחות. בשבט מוצג המשל המפורסם של אזופוס “עכברת העיר ועכברת הכפר”. באדר מוצגת המעשייה “שני כובעים” שעובדה על ידי הסופר היהודי שלום עליכם ועניינה “מעשה של שטות, על איש פשוט שהחליף כובע בטעות”. בניסן מוצגת האגדה התלמודית “המלך והצפרדע” שעובדה על ידי חיים נחמן ביאליק. באייר מוצג סיפורו של ר’ נחמן מברסלב “החייטים והלבנה”. בסיוון הסיפור “מקום המקדש” שנסב על אהבת חינם של שני אחים, ומקורו כאמור, צרפתי. בתמוז מוצג משל אזופוס על הצרצר והנמלה. באב מוצגת האגדה התלמודית על בת המלך שלמה שאביה כלא אותה במגדל כדי למנוע ממנה להתחתן עם איש עני. באלול מוצגת המעשייה העממית “חתוליים” המוכרת מהשיר מעשה בחתולים של ע. הלל, על שני חתולים שרבים ביניהם ומשלימים. השחקנית גלית צברי, המגלמת את הדמות הנשית ב”אגדות הלבנה”: “אחרי שנתיים של שירות לאומי היה ברור לי שאני הולכת ללמוד עיצוב גרפי. ואז המחנכת שלי לשעבר, רחל סלע, התקשרה ושינתה את הכיוון. בעבר לא היה מענה לבנות דתיות שרצו ללמוד תיאטרון, אבל פתיחת החוג לתיאטרון במכללת אמונה שינתה את התמונה. למחנכת שלי היה ברור שאני צריכה ללמוד תיאטרון. לא חשבתי פעמיים, נרשמתי והתקבלתי” השחקנית גלית צברי וערן קראוס בפעילות עם הילדים לאחר ההצגה תמוז תשע"ז 52