אתרוג | תמוז תשעז | יולי 2017 | גליון 77

מוחלט בזמן העבודה. אני יודעת מה אני רוצה להשיג אבל עובדת בצורה משוחררת”. החומרים איתם היא עובדת הם לא חומרי ציור קלאסיים. הילה מדביקה על טפטים כל מיני דברים שהיא אוספת ברחוב. ברחובות בני ברק למשל היא אוספת פשקווילים, יוצרת עבודות רקמה מיוחדות. היא צילמה קיר עלוב למראה בשכונת התקווה, ורקמה ציור ענק שנעשה לפי הצילום. “הנושאים שלי לקוחים מהעולם הדתי ויש להם משמעות מיוחדת עבור אנשים דתיים, למשל ציור יונים שאני מכנה ‘לחם של שבת’. לחילוני זה ציור עם הרבה יונים אבל בשבילי זה לחם של שבת. כי בשבת ליד בית הכנסת אנשים זורקים את החלה ואז היונים מגיעות בהמוניהן לאכול מהחלה”. נועה לאה כהן, האוצרת של המקלט לאמנות, מביעה הערכה בלתי מסויגת ליצירותיה של הילה: “היא מכניסה לעבודה שלה הרבה מאוד ניואנסים שאדם מבחוץ יכול בקלות לפספס. אצלנו היא חופשיה לבטא את מה שהיא רוצה. העבודות שלה יוצרות דיאלוג עם הצופים. הן מלאות בפרטים ובצבעים. יש לה מבט לא מתנשא וייחודי. היא מצליחה להעלות נושאים לא מושכים כמו פח זבל, לדרגת אמנות גבוהה. יש לה אומץ לא להתחנף לקהל ואני מקווה שנוכל להיות פתוחים לאמנות שלה”. נועה לאה מדגישה שהמקלט לאמנות מהווה זירת מפגש בין האמנים הדתיים לקהל הדתי. “הגלריה שלנו משתדלת לבנות קשר וליצור מפגש בין אמנים לבין הקהילה ולעורר שיח. חשוב לנו לקדם אמנים דתיים, וחשוב שכמה שיותר אמנים דתיים יצליחו לחדור דרך תקרת הזכוכית של שומרי הסף בעולם האמנות הישראלי. הרבה אמנים ואנשים יוצרים מרגישים שהם עוברים דרך ארוכה לבד, ולנו בגלריה יש אפשרות ויכולת להציג אמנות אחרת, מעוגנת בחברה, מחוברת לשורשים, שמאפשרת לנו לומר ‘אנחנו כאן ואי אפשר ■ להתעלם מאתנו’”. “הנושאים שלי לקוחים מהעולם הדתי ויש להם משמעות מיוחדת עבור אנשים דתיים, למשל ציור יונים שאני מכנה ‘לחם של שבת’. לחילוני זה ציור עם הרבה יונים אבל בשבילי זה לחם של שבת. כי בשבת ליד בית הכנסת אנשים זורקים את החלה ואז היונים מגיעות בהמוניהן לאכול מהלחם” עורבים, חוף הדתיים בתל אביב. אחרי לכתם של המתרחצים באים העורבים חוף הדתיים בתל אביב בעת שקיעה, שעה של צלליות, אין כמעט נשים על החוף תמוז תשע"ז 49