Page 24 - מגזין הטכניון

≤¥
Ë ¯ Â Ù Ò † Ì È ˘ Â Ú
אבנר שמרון לא נראה כמו איש ברזל. הוא רזה, ללא טיפת שומן, שריריו לא משורגים והופעתו
,(ISRAMANאומרת נינוחות. אבל אבנר הוא אלוף הארץ בתחרות האתגרית "ישראמן" )
ובאירופה הגיע למקום ה-003 מתוך 0002 משתתפים בתחרות איש הברזל. וחוץ מזה הוא
גם דוקטורנט בפקולטה להנדסה ביו-רפואית.
"תחרות איש הברזל מתחילה בשחייה של 8.3 קילומטרים, נמשכת ברכיבה על אופנים לאורך
081 קילומטרים )ישר מהמים אל האופנים(, ול'קינוח' - ריצת מרתון של 2.24 קילומטרים,"
הוא מסביר. "אלוף עולם עושה את זה בשמונה שעות, ואני עשיתי את זה בעשר".
בצבא שירת אבנר בצנחנים )"לא רצתי שם הרבה"( ורק במהלך לימודיו לתואר ראשון בטכניון
הוא נכנס ברצינות לעסקי הטריאתלון. "עברתי ביחידת הספורט על כל הקורסים," הוא מספר.
"הטריאתלון מיד צד את עיני. לאט-לאט גדלו המרחקים שעשיתי, עד שהייתי לאיש ברזל".
ø‰ÊφÔÓʆÍφ˘È
"כן. רבים חושבים שלסטודנט אין זמן להתאמן. כל עוד אין לך ילדים - יש לך זמן. בקרוב
אתחתן עם אפרת, שהיא סטודנטית לתואר שני בטכניון. חיי הנישואין לא יפריעו, אבל
כשיהיו לנו ילדים, כמות האימונים תפחת.
"לדעתי, הספורט הזה אפילו תורם ללימודים, כי בשעות הארוכות של האימונים יש לי זמן
לחשוב ולפתור בעיות. לא בכדי ספורטאים טובים מצטיינים גם בלימודיהם ומגיעים להישגים
בתחומים אחרים."
אבנר ממליץ בפני צעירים שרוצים ללמוד וגם לעסוק בספורט לבוא לטכניון. "יחידת הספורט
בטכניון מציעה את התנאים הכי טובים בארץ," הוא אומר. "הבריכה והאצטדיון מצוינים -
ובנוסף הטכניון נותן ניקוד אקדמי על פעילות ספורטיבית".
לאבנר יש מאמן-מלווה, בועז ריבק, והטכניון משתתף בהוצאותיו על תחרויותיו בארץ. גם
אשתו-לעתיד ספורטאית - היא גולשת רוח וחברה בנבחרת הטכניון בתחום זה. לאבנר חמישה
אחים ואחיות. אחיו הצעיר יובל הוא סטודנט למדעי המחשב בטכניון. שתי אחיותיו הקטנות
שחייניות - "הן הטובות לגילן בצפון הארץ", אומר אבנר בגאווה. אביו, רובי, בעל תואר שני
מהטכניון בהנדסה כימית, הוא משתתף פעיל בטריאתלון ובספורט האתגרי כבר 41 שנה.
לקראת סיום הראיון נזכר אבנר ביתרון נוסף של הספורט הייחודי והקשה הזה - בכל תחרות
הוא שורף 000,21 קלוריות.
Ï Ê ¯·‰ † ˘ È ‡
˘‡¯† ¨„È † ¨Ï‚¯
באליפות העולם לברידג', שהתקיימה בתאילנד, זכתה
נבחרת הצעירים של ישראל במקום הראשון. חברת
הנבחרת דנה טל זכתה גם בפרס "משחק היד הטוב של
השנה".
דנה היא גם שחקנית בנבחרת הקט-רגל לבנות של הטכניון,
וסטודנטית לתואר ראשון במדעי המחשב. "מוצאים זמן
לכל", היא מחייכת. "זה לא קל. יש ימים שאני יוצאת
מהפקולטה באחת בלילה. אבל חשוב לעשות מה שאתה
אוהב בזמן הלימודים. זה לא בריא רק ללמוד".
øÌÈ„ÈÁȉ†ÍÈ·È·Á˙†È˘†‰Ï‡Â
"הקט-רגל הוא תחביב. הברידג' הוא כבר כמעט מקצוע".
דנה גדלה ב"משפחה טכניונית" - אביה הוא בוגר הטכניון
במתמטיקה ואחותה בוגרת הפקולטה למדעי המחשב.
היא החלה לשחק ברידג' כאשר היתה בת שש - הוריה,
חיים וליבי, היו בשליחות בארה"ב, ושיחקו שם ברידג' עם
דנה ועם אחותה נגה. "זה משחק של זוגות, אז פתחנו
שולחן ומאז אנו משחקים. הברידג' הוא משחק מחשבה
מאתגר, אתה נתקל בחידות מחשבתיות רבות. צריך
להתחשב בגורמים רבים ולהגיע להחלטה נכונה".
היא לא מוותרת על הכדורגל, ונהנית ממנו מאוד. "פעמיים
בשבוע אנו מתאמנים עם אשרף, המאמן המצויין שלנו.
האימונים הם בשעות הערב. תחרויות הברידג' הן בסופי
שבוע ואני מתאמנת לקראתן פעמיים בשבוע."
øÍφ˘È†‰¯·Á†ÈÈÁ
"יש לי חבר, שעובד בהיי-טק. בימי שישי בערב אסור
ללמוד, ואז אנחנו מבלים. לפעמים אנו מוצאים זמן לבלות
גם באמצע השבוע".
øÍÈÈ˙ÂÙȇ˘†Ô‰†‰Ó
"אני אעבוד כנראה בהיי-טק, אבל אינני בטוחה שזו
השאיפה שלי. בעיקר אני רוצה להגיע לנבחרת ישראל
לבוגרים בברידג'."
לצערה היא לא נתקלת בבנות רבות בפקולטה שלה. "הן
נרתעות מהתחום, ולא בצדק. לי לא קל, אבל אני נהנית.
הזמן קיים לכל דבר, צריך רק למצוא אותו".