Page 14 - מגזין הטכניון

"נהיה שגרירים טובים של ישראל בסין."
האורחים הסינים ומארחיהם מהטכניון
±¥
ד"ר ויידה צ'ו, ד"ר פייצ'ינג יון ופרופ' צ'י-וו לי הגיעו
לטכניון כ"סנוניות ראשונות" של הסכם שיתוף
הפעולה שעליו חתם נשיא הטכניון, פרופסור יצחק
אפלויג, עם חמש אוניברסיטאות סיניות מובילות.
כיום כבר ניתן לומר בביטחה כי ה"סנוניות" הללו
אכן מבשרות את בוא האביב, וכי להסכמים
החשובים האלה נכונה הצלחה. באמצע חודש ינואר
הם נפרדו מאיתנו, וכבר מצטרפים אלינו עוד ארבעה
מדענים משלוש אוניברסיטאות בסין.
ד"ר צ'ו הגיע לפקולטה למדעי המחשב
מאוניברסיטת שי-דיין בסין וחברו, ד"ר יון, הגיע
לפקולטה להנדסה כימית מאוניברסיטת איסט
צ'יינה. ד"ר צ'ו נבחר מבין שמונה מועמדים, וד"ר
יון נבחר מקרב עשרה מועמדים. הם מאושרים על
בחירתם, ורואים בשנה שבה הם חקרו ובילו בישראל
הזדמנות גדולה.
ÔÈÒÓ†‰¢‡¯†‰‡ÈˆÈ
לשניהם זו הפעם הראשונה שהם יוצאים את גבולות
ארצם. לכן מפתיעה הדרך העצמאית שבה הם
תפקדו בארץ. הם שכרו דירה בנוה שאנן, ופעם
בשבוע הם נהגו לערוך קניה מרוכזת בשוק. ד"ר צ'ו
קנה מיד עם הגיעו נעלי כדורגל והוא שיחק עם
חברים ישראלים. שניהם טיילו בארץ, לבדם, ונהנו
מהעזרה והיחס הטוב שקיבלו מהישראלים.
הם הביטו בפליאה סביבם והתרגשו בכל פעם
שרובד נוסף מהתרבות השונה כל כך נפתח בפניהם.
"מצאנו ארץ מודרנית, אך הופתענו מחשיבות הדת",
הם מספרים. "הכל מאוד פשוט כאן, בעיקר משום
שכולם מדברים אנגלית".
גם המחקר שונה. "בטכניון מצאתי יותר מחקר
יישומי, איך להזיז רובוטים, איך להטיס מסוק",
אומר ד"ר יון. "בסין אין לנו אפשרות לעשות זאת,
לכן המחקר יותר תיאורטי".
האורחים שלנו מסין הופתעו למצוא בסגל הטכניון
אנשים הבאים מתחומים שונים. "אצלנו הם באים
מאותו רקע", הם אומרים. "לדעתנו הבינתחומיות
של הטכניון חשובה מאוד. אנו לומדים כאן רבות".
הטיפול באורחים נעשה במשרד לקשרי חוץ
אקדמיים, בראשותו של פרופסור יגאל קומם, סגן
המשנה הבכיר לנשיא לקשרי חוץ אקדמיים. "סין
נפתחה מאוד ומתפתחת במהירות", הם מספרים.
"לפני 02 שנה לא יכולנו לבוא לישראל בתכנית
חילופין כזו". שני האורחים מסין ימליצו בחום בפני
חבריהם להגיע לטכניון. הם מאמינים כי הקשר בין
האוניברסיטאות הסיניות והטכניון יתחזק בעתיד,
וכי על הבדלי התרבויות תכסה שפת המדע
המשותפת.
"פרופסור רפי סמיט נתן לי נסיון טוב מאוד," אומר
ד"ר יון. "תחום המים היה חדש לי לחלוטין. גם
אנחנו, בסין, מתמודדים עם מצוקת מים חמורה
מאוד, וישראל היא מדינה חזקה מאוד בתחום
˙ Â · ¯˙‰ † È Ï „ · ‰ † Ï Ú
˙ È Ú „Ó‰ † ‰ Ù˘‰ † ˙¯˘ ‚ Ó
Ì È È Ó Â ‡ Ï  È · † Ì È Ò Á È
ההתפלה. למדתי כאן רבות".
הוא מקווה שיוכל להמשיך ולחקור בתחום
הננו-חלקיקים וזיהום ממברנות, אך חושב שיהיה
לו קשה. "בטכניון בנו לי מערכת במעבדה והעמידו
לרשותי ציוד משוכלל שיהיה לי קשה לקבל בסין",
הוא אומר בנימה מפוכחת.
לד"ר ויידה היה קשה יותר בארץ, משום שלא כמו
חברו, הוא נשוי ואב לבת. הגעגועים אליה ואל
,QQ אשתו היו קשים. "דיברנו יום-יום באמצעות ה-
שזה ה'סקייפ' הסיני", הוא מספר. על עבודתו עם
פרופסור אהוד ריבלין מהפקולטה למדעי המחשב,
בתחום המכונה הלומדת, יש לו רק שבחים.
"הרחבתי את תחומי ואת אופקי ואקח הכל לסין",
הוא אומר. "אמשיך בחקר המכונה הלומדת ואני
מקווה להמשיך בשיתוף הפעולה עם פרופסור
ריבלין". עתה הוא מפתח תוכנות שיאפשרו
למחשב לקבל החלטות בצורה הדומה לזו של מוח
האדם.
"פרופסור לי הוא החוקר הסיני הראשון המבקר
אצלנו", אומר פרופסור משה שפיטלני. "כבר עתה
ניתן לומר בביטחה כי הוא פתח את הדלת
לחוקרים סינים נוספים. תרומתו למעבדתנו
משמעותית ביותר. יש לי העונג לעבוד איתו וכבר
יש לנו שלושה פירסומים. אני רק מצר על כך
שבגלל מחוייבויותי כדיקן לימודי מוסמכים איני
יכול להקדיש לו יותר זמן. לי, כך אנו קוראים לו
במעבדתנו, הוא אדם נפלא ואישיותו הנעימה
הקלה מאוד על הצוות שלנו לקבלו כחלק בלתי
נפרד מאיתנו".
ואכן, פרופסור לי אומר כי ימליץ בפני חבריו לבוא
לטכניון. "כולנו נהיה שגרירים טובים של ישראל
בסין", הוא מבטיח.
Ì È Ú È ‚Ó † Ì È  È Ò † Ì È ¯˜  Á
˙¯‚ÒÓ· † Ô Â È  ÎËÏ
‰Ï  ÚÙ‰ † Û Â ˙ È ˘ † È ÓÎÒ‰
˙  ‡Ë È Ò¯· È   ‡ † ÌÚ
˙ Â Ï È · Â Ó † ˙ Â È  È Ò