≤±
דן דבירי הוא רק בן 61, וכבר סטודנט מן המניין
בטכניון, בפקולטה לכימיה על שם שוליך. ולא
רק זאת - הוא התחיל את לימודיו בלי תעודת
בגרות מלאה ועם 06 נקודות - שליש מהנדרש
לתואר ראשון - שאותן צבר בשנתיים האחרונות.
דן דבירי הוא היחיד במשפחתו העוסק במדע.
הוריו, רם ויפעת, הם בעלי חברה לגינון מלאכותי.
אחיו הבכור, דור, שסיים באחרונה קורס חובלים,
למד בבית ספר לאמנויות, שם לומדת גם אחותו
הצעירה, ליה. "בכיתה ז' התחלתי להשתעמם
בשעורי המדעים בבית הספר שלי, עירוני ד'
בתל אביב", מספר דן. "ביקשתי שיקפיצו אותי
כיתה, וכשהייתי בכיתה ח' הסכימה הנהלת בית
הספר להקפיץ אותי לכיתה י"א בשעורי הכימיה."
‰ Ï Â Ú † · Î Â Î
¯·Î†˙Â¯Á‡‰†ÌÈÈ˙˘·
˙„˜†∂∞†¯Â·ˆÏ†˜ÈÙÒ‰
˘¯„‰Ó†˘ÈÏ˘†≠
Ô¢‡¯†¯‡Â˙†˙Ï·˜Ï
אז ראה דן מודעה המבשרת על הכימיאדה,
תחרות הכימיה הארצית של הפקולטה לכימיה
בטכניון. דן נרשם והגיע למקום השני לתלמידי
י"ב. הוא הוזמן על ידי הפקולטה ללמוד במכינה,
בקורסים אקדמיים. פעם בשבוע, בימי שני,
נסע דן, בסך הכל בן 31, מתל אביב לחיפה,
ללמוד בטכניון. בית הספר שלו הסכים לשחררו
ביום זה. לקראת סוף שנת הלימודים הראשונה
הוא קיבל מדיקן לימודי הסמכה בטכניון,
פרופסור אלן פינקוס, כרטיס שבאמצעותו הוא
יכול לצפות בשיעורים מוקלטים באינטרנט.
התוצאות לא איחרו לבוא. דן סיים את השנה
בממוצע 09. שנה לאחר מכן הוא כבר הגיע
למקום הראשון בכימיאדה לכיתות י"א, וכך גם
בכימיאדה השלישית בה השתתף. ראשי
הפקולטה הבינו מיד כי מדובר בנער מחונן. הם
נתנו לו מלגות, אך הוא ביקש מאביו לא לפדות
את הצ'קים, כי התרשם שמצבה הכספי של
הפקולטה לא טוב. "עכשיו, לאחר שהפקולטה
לכימיה קיבלה תרומה נדיבה בסך 02 מיליון
דולר מסיימור שוליך מקנדה, אולי נפדה אותם,"
מחייך רם, האב.
פרופסור גבי קוונצל, המארגן את הכימיאדה,
החל לטפל בדן באופן אישי, לעודדו ולטפחו.
המחנכת שלו בבית הספר, ננסי שליו, עודדה
אותו אף היא, התקשרה מדי פעם כדי להזכיר
לו שיש בחינה בבית הספר, ופעם אף שלחה לו
מבחן בדואר אלקטרוני. "כולם גילו פתיחות
מדהימה," אומרים ההורים.
את בחינות הבגרות עשה דן באופן אקסטרני.
במתמטיקה קיבל 69, בפיסיקה 58, בביולוגיה
09, בלשון 39 ובאזרחות 68. נותרו לו עוד בחינות
באנגלית, ספרות, תנ"ך והסטוריה, שאותן יעשה
כנראה לאחר שיסיים את לימודיו בטכניון.
דן והוריו מספרים שהוא התחיל לדבר רק בגיל
חמש, ואובחן כסובל מדיספרקסיה - הפרעות
במוטוריקה של הדיבור. לדבריהם הם חבים את
העובדה שדן מדבר היום באופן שוטף למומחית
שטיפלה בו, פרופסור אסתר דרומי. כמו לא די
בכך, התגלו אצלו גם בעיות בגרפומוטוריקה.
"הוא החזיק עפרון כפי שמחזיקים גרזן," מספר
רם. "הוא ילד יקר, תרתי משמע."
דן אומר כי הוא רוצה להיות מדען, ולכן הוא
עושה את הצעד הזה והולך להיות הסטודנט
הצעיר ביותר בטכניון. בכוונתו לעשות שני תארים
במקביל - בכימיה ובפיסיקה.
"אנו גאים בבננו ומאחלים לו הצלחה, אבל זו
לא היתה החלטה קלה," אומרת יפעת. "עם כל
הישגיו, דן הוא עדיין ילד, הילד שלנו, ואנחנו
ניתן לו את כל התמיכה האפשרית."
Ë„ÂËÒ‰†¨±∂†Ô·†¨È¯È·„†Ô„
ÔÂÈÎË·†¯˙ÂÈ·†¯ÈÚˆ‰
48...,22,23,24,25,26,27,28,29,30,31 11,12,13,14,15,16,17,18,19,20,...1