Page 17 - מגזין הטכניון | חורף 2007

Ï Ï Á ·
±∑
פרופסור איזנברג )משמאל(
עם רקטור אוניברסיטת בראשוב
חוקרים בפקולטה לפיסיקה מצאו רמז לתעלומה
רבת שנים: כיצד נוצרה עטרת השמש, ומדוע
שונה הרכבה הכימי מזה של השמש עצמה.
מאמר בנושא, מאת הדוקטורנט רענן נורדון
והמנחה שלו, פרופסור אהוד בכר, התפרסם
. Astronomy & Astrophysics בכתב העת המדעי
היא מעטפת חמה (corona) עטרת השמש
ודלילה, שחומה מגיע לכמה מיליוני מעלות -
בערך פי אלף יותר מפני השמש הצהובים - וגם
הרכבה הכימי שונה מזה של פני השמש.
היווצרותה של עטרת השמש, והטמפרטורה
הגבוהה שלה, הינן אתגרים מחקריים שהעסיקו
מדענים רבים במרוצת השנים.
אחת הבעיות הכרוכות בתצפית על עטרות
כוכבים )כגון עטרת השמש( היא האנרגיה
העצומה - לרבות קרינת רנטגן - שהעטרות
.(flares) פולטות, בעיקר בעת התלקחויות
˘Ó˘‰†˙¯ËÚ†˙·˜Ú·
ÏÏÁ‰†Ï˘†¢‰ÚÂ˙‰†˙¯Ë˘Ó¢
קונסורציום שבו שותף הטכניון ישתתף בפרויקט הענק האירופי "גלילאו",
בעקבות זכייתו של הקונסורציום בתחרות שערכו האיחוד האירופי וסוכנות
החלל האירופית.
במסגרת פרויקט גלילאו, שהיקפו כ-4 מיליארד דולר, תוקם מערכת לווינית
GPSגלובלית לאספקת שירותי מיקום וזמן - התשובה האירופית למערכת ה-
האמריקאית.
"הצפיפות בחלל גדלה, תנועת הלווינים רבה ומתעצמת, ולכן יש צורך ב'שוטר
תנועה' שימנע התנגשות בין לווינים בחלל," מסביר ד"ר פיני גורפיל מהפקולטה
להנדסת אווירונוטיקה וחלל. "החלק שלנו בפרויקט גלילאו הוא פיתוחה של
תוכנה שתאסוף מידע מכל הלווינים השותפים בפרויקט. התוכנה תדע לחשב
את מיקומו של כל לווין ואת מהירותו היחסית בדיוק של סנטימטרים בודדים,
וגם תאפשר להפעיל ולכוון את הלווינים באופן אוטומטי. בנוסף, היא תאפשר
ללווינים לפעול ולנוע בשיתוף פעולה )"טיסת מבנה"(.
טלסקופים רגילים אינם מאפשרים תצפית
על אותן התרחשויות עתירות אנרגיה. לפיכך
התבססו חוקרי הטכניון על תצפיות שבוצעו
של סוכנות Chandra על ידי טלסקופ החלל
, טלסקופNASA החלל האמריקאית
המתאפיין ברגישות לקרינת רנטגן.
הטלסקופ ביצע תצפיות על שישה כוכבים
הסמוכים יחסית לשמש ומאופיינים בפעילות
עטרתית ערה. על סמך תצפיות אלה הצליחו
חוקרי הטכניון לאפיין את ההרכב הכימי של
מקורות הקרינה, כלומר את מינוניהם של
היסודות הכימיים השונים המרכיבים את
העטרת - חמצן, נאון, סיליקון, ברזל ועוד.
להפתעתם הסתבר שההרכב הכימי של
עטרות הכוכבים משתנה בזמן ההתלקחות
באופן שונה מן הצפוי. יתרה מכך, השינוי
הכימי זהה בתבניתו, כך מתברר, להבדל
בהרכב הכימי שבין השמש שלנו לבין עטרתה.
"משמעותה המלאה של התגלית עדיין לא ברורה
לגמרי, אך ייתכן שהתבנית הכימית שהתגלתה
בכוכבים מרמזת על הפתרון לחידה רבת השנים של
ההרכב הכימי של עטרת השמש," אומרים החוקרים.
"אם אכן, כפי שהתגלה במחקר זה, התלקחויות מעלות
אל העטרת בהעדפה יסודות שקל ליינן, ייתכן שמקורה
של עטרת השמש הוא בהתלקחויות בעבר ובהווה
שהעשירו אותה ביסודות אלו."
מימין: גז מיונן נפלט מהשמש בעקבות התפרצות,
המיועד SOHO כפי שנקלט במצלמות הלווין
; אורך השובל גדולUV לתצפיות בשמש בקרינת
פי 03 מזה של כדור הארץ. למטה: איור של
, ששוגר בשנת 9991Chandra טלסקופ החלל
מינהלת "גלילאו" פילחה את שוק הצרכנים לשלוש נישות - הנישה המסחרית,
הנישה לשימושים אזרחיים )כגון חילוץ והצלה, בקרת תעבורה אווירית(
והנישה המדעית - והקונסורציום שבו משתתף הטכניון הוא היחיד הפועל
בנישה המדעית. בקונסורציום שותפים גם אוניברסיטת צ'למרס משוודיה,
מכון המחקר של האקדמיה הצ'כית למדעים, "מטאופיס" )המכון המטאורולוגי
המלכותי הבריטי(, החברות "סטרלאב" ו"אטוס אוריג'ין" מספרד ו"אינפרמר"
מכון מחקר אוקיינוגרפי מצרפת. -
ראשי פרויקט גלילאו טוענים כי הדיוק של המערכת יהיה רב יותר מאשר
האמריקני. בנוסף, הכיסוי בצפון כדור הארץ יהיה משופר, GPS הדיוק של ה-
וחיווי המיקום של המשתמש יהיה אמין יותר. בסופו של תהליך יפעלו
במסגרת גלילאו 03 לוויינים בשלושה מסלולים )עשרה לוויינים בכל מסלול(.
הלווין הראשון של הפרויקט שוגר בחודש דצמבר 5002 מקזחסטן. המערכת
צפויה להיכנס לפעילות מסחרית בשנה הבאה.
NASA
אילוסטרציה:
SOHO
צילום: