Page 7 - מגזין הטכניון | סתיו 2011

7 ÌÈÈÓ‡ÏÈ· ÌÈÒÁÈ
”854,297,992 מטרים לשנייה - זו מהירות האור,
ובמסגרת תורת היחסות לא ניתן להקנות לשום
גוף מהירות גבוהה יותר.“ כך אומר פרופסור ז‘אק
גולדברג מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, הישראלי היחיד
בשוויץ CERN שהשתתף בניסוי הניוטרינו באתרי
באיטליה. ”עכשיו זו שעתם של התיאורטיקנים, LNGSו-
ואני מאמין שהם ימצאו הסבר המתיישב עם תורת
היחסות.
”על פי תורת היחסות המצומצמת של אינשטיין,
שפורסמה ב-5091, מהירות האור היא קבוע אוניברסלי.
במילים אחרות, היא לא תשתנה במערכות ייחוס שונות.
“חלקיק יכול להגיע למהירות האור רק אם המסה שלו
היא אפס מתמטי, ושום דבר - גוף, חומר, חלקיק - לא
יכול לנוע במהירות גבוהה ממהירות האור.“
øÈÂÒÈ‰ ڈ· Íȇ
יצרנו אלומה של חלקיקים בשם ניוטרינו באחד
- לא במאיץ הענק אלא במאיץ CERN המאיצים של
השמועות על מותה היו מוקדמות
”תורת היחסות לא מתה,“
אומר פרופסור ז‘אק גולדברג
מהטכניון, שהשתתף בניסוי
הניוטרינו שהסעיר את העולם.
”עכשיו צריכים התיאורטיקנים
לתת הסבר לתופעות שנצפו“
. מהמאיץ הזה אנחנו יודעים לשגרSPS
חלקיקי ניוטרינו ולכוון אותם לעבר
מערה מלאכותית שנמצאת באיטליה.
מדובר במרחק של 237 קילומטרים,
והסטייה במדידת המרחק עומדת על
כ-02 סנטימטר בלבד.
ראוי לציין כי את הניסוי הזה ערכנו
למטרה אחרת לגמרי. מטרת הניסוי
היתה למצוא עדות לכך שלנויטרינו יש
מסה שונה מאפס מתמטי.
בעניין זה פרסמנו לפני שנה וחצי את
העובדה המעניינת שחלקיקי הניוטרינו
משנים את סוגם בדרך, והופכים
מניוטרינו מסוג ”מיו“ לניוטירינו מסוג
”טאו“. תהליך זה מחייב מסה שונה
מאפס עבור לפחות אחד משלושה סוגי
ניוטרינו המוכרים בתבל.
øÌÏÂÚ‰ ˙‡ ¯ÈÚÒ‰˘ ˙‡ˆÂ˙‰ Ô‰Ó
בניסוי הנוכחי מדדנו את הפרש הזמן בין
שיגור הניוטרינו לנחיתה שלו באיטליה,
עם אי-ודאות של עשר מיליארדיות
השנייה )עשר ננו-שניות(. את המרחק
האמיתי מדדנו בדיוק של 02 סנטימטר.
על פי המדידות שלנו, הניוטרינו הגיע
06 ננו-שניות מוקדם מכפי שצפינו.
המסקנה היא - לכאורה - שהם נעו
במהירות גבוהה ממהירות האור.
אנחנו כפיזיקאים נסיונאים מאמינים
שתפקידנו הוא לבצע מדידות נכונות
ולדווח על הממצאים שלנו, על הערך
שמצאנו ועל שגיאות המדידה. אנחנו
לא אמורים לקבוע אם זה מפריך את
תורת היחסות. זו כמובן שאלה מרתקת,
אבל היא נמצאת בתחום של הקולגות
שלנו - התיאורטיקנים - וגם הם צריכים
להתפרנס.
חשוב להבין שהחלקיקים בניסוי הזה
עוברים דרך 037 קילומטר של סלע,
והחישוב התיאורטי של תנועתם בסלע
הוא תהליך מסובך מאוד, המתבסס
על תפיסת החלקיקים האלה כאילו
הם מקבץ של גלים במסגרת המכניקה
הקונטית. זה חישוב שעדיין לא בוצע,
ולדעתי צפויה לנו הפתעה כבירה - ולא
בשלילת תורת היחסות.
˙ÈÚ„Ó‰ ‰Ïȉ˜‰ ˙‚‰˙‰ ÏÚ Í˙Ú„ ‰Ó
ø‰˘¯Ù·
אדם שלא מסוגל להטיל ספק במה
שהוא חושב, ולא חשוב באיזה נושא,
אינו ראוי לתואר ”מדען“. השטויות
שנאמרות בקשר למדידה שביצענו הן
הדוגמה הכי טובה לקיומם של אנשים
בעלי עודף ביטחון עצמי, שלא מסוגלים
להטיל ספק בעמדותיהם - למשל כאלה
שטוענים שטעינו בלי שבכלל קראו את
מה שפרסמנו.
החלקיקים הגיעו 06 ננו-שניות מוקדם מהצפוי. גלאי הניוטרינו בגראן סאסי באיטליה,
שם התגלו ”חלקיקים מהירים מן האור“
”גם התיאורטיקנים צריכים להתפרנס.“
פרופסור ז‘אק גולדברג
מאת אבי בליזובסקי